משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה פרק ט׳

פרק ט

א שְׁכִיב מֵרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר לֹא תְּגַלּוּ מַתָּנָה זוֹ וְלֹא תּוֹדִיעוּ בָּהּ אָדָם אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה. הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה קַיֶּמֶת וְאֵינָהּ מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת. שֶׁבְּעֵת שֶׁהִקְנָה שֶׁהוּא אַחַר מוֹתוֹ הֲרֵי אָמַר גַּלּוּ אוֹתָהּ:

ב מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה אֵין צָרִיךְ לוֹמַר גַּלּוּ אֶת הַמַּתָּנָה. אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּתוּבָה סְתָם אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא מְסֻתֶּרֶת הִיא:

ג שְׁכִיב מֵרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר יִטּל פְּלוֹנִי כָּל נְכָסַי אוֹ מִקְּצָת נְכָסַי. אוֹ יַחֲזִיק. אוֹ יִזְכֶּה. אוֹ יִקְנֶה. כֻּלָּן לְשׁוֹן מַתָּנָה הִיא. וְכֵן אִם אָמַר יַחְסֵן אוֹ יִירַשׁ עַל מִי שֶׁרָאוּי לְיָרְשׁוֹ הֲרֵי זֶה קָנָה:

ד אָמַר יֵהָנֶה פְּלוֹנִי בָּהֶן. יַעֲמֹד בָּהֶן. יִשָּׁעֵן בָּהֶן. לֹא קָנָה:

ה שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְאַחֵר. אִם אֵינוֹ רָאוּי לְיָרְשׁוֹ נוֹטְלָן מִשּׁוּם מַתָּנָה. וְאִם רָאוּי לְיָרְשׁוֹ נוֹטְלָן מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁהָיָה הַיּוֹרֵשׁ הַזֶּה אַחַת מִבְּנוֹתָיו אוֹ אֶחָד מִכְּלַל בְּנֵי בָּנָיו אוֹ אֶחָד מִכְּלַל אֶחָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁאָר יוֹרְשִׁין. אֲבָל אִם כְּתָבָהוּ לְאֶחָד מִבָּנָיו לֹא עָשָׂהוּ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ו מִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ נְכָסֶיךָ לְמִי הֵן שֶׁמָּא לִפְלוֹנִי וְאָמַר לָהֶן אֶלָּא לְמִי. רוֹאִין אִם רָאוּי לְיָרְשׁוֹ נוֹטְלָן מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה וְאִם לָאו נוֹטְלָן מִשּׁוּם מַתָּנָה:

ז גֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן שֶׁאֵין הוֹרָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ יוֹרְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לוֹ כָּל נְכָסָיו בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע. לֹא כָּל נְכָסָיו וְלֹא מִקְצָתָן. שֶׁלְּשׁוֹן יְרֻשָּׁה וּמַתָּנָה לְגַבֵּי יוֹרֵשׁ אֶחָד הֵן. וְאִם תֹּאמַר יִקְנֶה נִמְצָא זֶה יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו:

ח לְפִיכָךְ אִם נָתַן לְגֵר מִשְּׁאָר הַגֵּרִים מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת:

ט שְׁכִיב מֵרַע שֶׁהוֹדָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִפְלוֹנִי אֶצְלִי כָּךְ וְכָךְ תְּנוּהוּ לוֹ. אוֹ שֶׁאָמַר כְּלִי פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן הוּא בְּיָדִי לִפְלוֹנִי, תְּנוּהוּ לוֹ. חָצֵר פְּלוֹנִית שֶׁל פְּלוֹנִי הוּא. חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי אֵינוֹ שֶׁלִּי שֶׁל פְּלוֹנִי הוּא. בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הוֹדָאָתוֹ הוֹדָיָה. וַאֲפִלּוּ הוֹדָה הַגֵּר לִבְנוֹ שֶׁאֵין הוֹרָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה דְּבָרָיו קַיָּמִין. אֲפִלּוּ הוֹדָה שְׁכִיב מֵרַע לְעַכּוּ"ם נוֹתְנִין לוֹ:

י אֲבָל שְׁכִיב מֵרַע שֶׁצִּוָּה לִתֵּן לְעַכּוּ"ם מַתָּנָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁצִּוָּה לַעֲבֹר עֲבֵרָה מִנְּכָסָיו:

יא אָמַר פְּלוֹנִי עַבְדִּי עֲשׂוּ אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין. אוֹ שֶׁאָמַר עָשִׂיתִי אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין. אוֹ הֲרֵי הוּא בֶּן חוֹרִין. כּוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִׁין וּמְשַׁחְרְרִין אוֹתוֹ. שֶׁעֶבֶד יֶשְׁנוֹ בְּמִקְצָת מִצְוֹת:

יב אָמַר פְּלוֹנִית שִׁפְחָתִי עֲשׂוּ לָהּ קוֹרַת רוּחַ. עוֹשִׂין לָהּ קוֹרַת רוּחַ וְאֵינָהּ עוֹבֶדֶת אֶלָּא עֲבוֹדָה שֶׁהִיא רוֹצָה בָּהּ מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הַיְדוּעוֹת לַעֲבָדִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם:

יג שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לְאֶחָד. וְאָמַר הַלָּה אֵינִי רוֹצֶה בָּהֶן לֹא קָנָה:

יד שָׁתַק וְאַחַר כָּךְ צָוַח קָנָה. שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֵן. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁתַק אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בָּהֶן:

טו שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב לָזֶה וְחָזַר וְכָתַב לְאַחֵר הָאַחֲרוֹן קָנָה. שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחְזֹר עַד שֶׁיָּמוּת. בֵּין בַּכּל בֵּין בְּמִקְצָת בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר. וַאֲפִלּוּ כָּתַב וְזִכָּה לָרִאשׁוֹן וְכָתַב וְזִכָּה לָאַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן קָנָה. שֶׁשְּׁכִיב מֵרַע שֶׁזִּכָּה עֲדַיִן מַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע הִיא:

טז אֲבָל שְׁכִיב מֵרַע שֶׁכָּתַב וְזִכָּה וְקָנוּ מִיָּדוֹ אֵין לְאַחַר קִנְיָן כְּלוּם. וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ לֹא לְאַחֵר וְלֹא לְעַצְמוֹ. בֵּין שֶׁנָּתַן הַכּל בֵּין שֶׁנָּתַן מִקְצָת:

יז שְׁכִיב מֵרַע שֶׁחָזַר בְּמִקְצָת חָזַר בַּכּל. כֵּיצַד. נָתַן כָּל נְכָסָיו לָרִאשׁוֹן וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ. וְחָזַר וְנָתַן מִקְצָתָן לְאַחֵר וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ. הַשֵּׁנִי קָנָה. אֲבָל הָרִאשׁוֹן לֹא קָנָה כְּלוּם בֵּין שֶׁעָמַד בֵּין שֶׁמֵּת:

יח נָתַן מִקְצָת נְכָסָיו וְקָנוּ מִיָּדוֹ. וְאַחַר כָּךְ נָתַן כֻּלָּן לְאַחֵר וְקָנוּ מִיָּדוֹ כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כֹּחוֹ. אִם מֵת קָנָה הָרִאשׁוֹן הַמִּקְצָת וְקָנָה הַשֵּׁנִי אֶת הַשְּׁאָר. וְאִם עָמַד. רִאשׁוֹן קָנָה שֵׁנִי לֹא קָנָה:

יט שְׁכִיב מֵרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְלֹא שִׁיֵּר כְּלוּם אוֹ הִפְקִיר אוֹ חִלְּקָן לָעֲנִיִּים. אִם עָמַד חוֹזֵר בַּכּל:

כ מָכַר כְּשֶׁהוּא שְׁכִיב מֵרַע. מִמְכָּרוֹ קַיָּם כְּבָרִיא:

כא מָכַר כָּל נְכָסָיו. אִם הַמָּעוֹת עַצְמָן קַיָּמוֹת אִם עָמַד חוֹזֵר. וְאִם הוֹצִיא הַמָּעוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר:

כב מַתָּנָה שֶׁהִיא סְתָם וְלֹא נִתְפָּרֵשׁ בָּהּ שֶׁהָיָה בָּרִיא כְּשֶׁנָּתַן אוֹ שֶׁהָיָה שְׁכִיב מֵרַע. הוּא אוֹמֵר שְׁכִיב מֵרַע הָיִיתִי וַהֲרֵי עָמַדְתִּי וְאֶחֱזֹר בְּמַתְּנָתִי. וּמְקַבֵּל מַתָּנָה אוֹמֵר בָּרִיא הָיָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר. עַל הַמְקַבֵּל לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁבָּרִיא הָיָה. לֹא מָצָא רְאָיָה נִשְׁבָּע הַנּוֹתֵן שְׁבוּעַת הֶסֵּת וְיִפָּטֵר וְתַעֲמֹד הַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת הַנּוֹתֵן:

כג אֲבָל אִם הָיוּ מִטַּלְטְלִין בְּיַד הַמְקַבֵּל. מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר שֶׁלִּי הֵן יִשָּׁבַע הֶסֵּת שֶׁבָּרִיא הָיָה כְּשֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנָה זוֹ:

כד מִי שֶׁמֵּת וְנִמְצֵאת מַתָּנָה קְשׁוּרָה עַל יְרֵכוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּעֵדִים וְקָנוּ מִיָּדוֹ לְיַפּוֹת כֹּחַ אֵלּוּ שֶׁנָּתַן לָהֶם הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כְּתָבָהּ וְנִמְלַךְ:

כה וְאִם זִכָּה בָּהּ לְאַחֵר. בֵּין מִן הַיּוֹרְשִׁין בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁין. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּהּ קַיָּמִין כְּכָל מַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע:

כו וְכֵן מִי שֶׁכָּתַב שְׁטַר חוֹב עַל עַצְמוֹ בְּשֵׁם אַחֵר. אוֹ בְּשֵׁם אֶחָד מִבָּנָיו [אוֹ] מִן הַיּוֹרְשִׁין. וְנָתַן הַשְּׁטָר [עַל] יַד שָׁלִישׁ וְאָמַר לוֹ יִהְיֶה זֶה אֶצְלְךָ. וְלֹא פֵּרֵשׁ לוֹ כְּלוּם. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַנַּח עַד שֶׁאֹמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וּמֵת. הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם:

פרק קודם פרק הבא