משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה פרק י׳

פרק י

א שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי וּמֵת. יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין דָּמוּ. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עַל מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ קָבוּר הוּא אוֹמֵר:

ב וְכֵן שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר הַלְוָאָה אוֹ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי תְּנוּ אוֹתָהּ לִפְלוֹנִי דְּבָרָיו קַיָּמִין וְאֵין צָרִיךְ לְמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן. וְכֵן אִם אָמַר תְּנוּ שְׁטַר פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי זָכָה בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשְּׁטָר. וּכְאִלּוּ כָּתַב וּמָסַר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַשְּׁטָר. וְאֵין הַיּוֹרֵשׁ יָכוֹל לִמְחל שְׁטָר זֶה שֶׁנָּתַן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע. וּמִפְּנֵי מָה הַמּוֹכֵר אוֹ נוֹתֵן שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵרוֹ וְחָזַר וּמְחָלוֹ הַיּוֹרֵשׁ מָחוּל וּשְׁכִיב מֵרַע שֶׁנָּתַן שְׁטַר חוֹב אֵין הַיּוֹרֵשׁ יָכוֹל לִמְחל. מִפְּנֵי שֶׁקִּנְיַן הָרְאָיָה בִּשְׁטָר מִדִּבְרֵיהֶם לְפִיכָךְ הַיּוֹרֵשׁ עֲדַיִן זֶה הַשְּׁטָר שֶׁלּוֹ הוּא מִן הַתּוֹרָה וּמוֹחֲלוֹ. וּמַתְּנַת שְׁכִיב מֵרַע אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁל תּוֹרָה. וּכְאִלּוּ קָנָה מָמוֹן שֶׁבַּשְּׁטָר מִן הַתּוֹרָה וְהִגִּיעַ לְיָדוֹ וְלֹא נִשְׁאַר לַיּוֹרֵשׁ בּוֹ קִנְיָן. וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ מוֹחֵל:

ג שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי. אִם אָמַר תְּנוּ נוֹתְנִין. לֹא אָמַר תְּנוּ אֵין נוֹתְנִין. שֶׁמָּא לֹא אָמַר מָנֶה יֵשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדִי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עַל יוֹרְשָׁיו שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מָמוֹן:

ד לְפִיכָךְ אִם אָמַר זֶה דֶּרֶךְ הוֹדָאָה וְלֹא הָיָה שָׁם חֲשַׁשׁ הַעֲרָמָה. נוֹתְנִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר תְּנוּ:

ה כַּיּוֹצֵא בּוֹ רָאוּ אֶת אֲבִיהֶם שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְאָמַר שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן. שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן. אִם כְּמוֹסֵר דְּבָרָיו קַיָּמִין. אִם כְּמַעֲרִים לֹא אָמַר כְּלוּם:

ו וְכֵן אִם בָּא אֶחָד וְאָמַר לָהֶם אֲנִי רָאִיתִי אֶת אֲבִיכֶן שֶׁהִטְמִין מָעוֹת בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וְאָמַר שֶׁל פְּלוֹנִי הֵם. שֶׁל מַעֲשֵׂר הֵן. אִם הָיוּ טְמוּנִין בַּבַּיִת לֹא אָמַר כְּלוּם. בַּשָּׂדֶה דְּבָרָיו קַיָּמִין. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר כָּל שֶׁאִלּוּ יָכוֹל לִטּל דְּבָרָיו קַיָּמִין וְאִם לָאו לֹא אָמַר כְּלוּם:

ז הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל מָעוֹת שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו וְלֹא יָדַע הֵיכָן הֶחְבִּיאָם וְאָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם כָּךְ וְכָךְ הֵם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֵן וְשֶׁל פְּלוֹנִי הֵן וְשֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן. וּמְצָאָן בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ וּבַמִּנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָמְרוּ חֲכָמִים דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין:

ח שְׁכִיב מֵרַע שֶׁהוֹדָה שֶׁיֵּשׁ לִפְלוֹנִי בְּיָדוֹ מָנֶה וְאָמְרוּ יְתוֹמִים חָזַר וְאָמַר לָנוּ אָבִינוּ פְּרַעְתִּיו נֶאֱמָנִין וְנִשְׁבָּעִין עַל זֶה שְׁבוּעַת הֶסֵּת:

ט אָמַר תְּנוּ וְאָמְרוּ יְתוֹמִים חָזַר וְאָמַר לָנוּ אָבִינוּ פְּרַעְתִּיו אֵין נֶאֱמָנִין:

י אָמַר מָנֶה לִפְלוֹנִי (בְּיָדִי) וְאָמְרוּ יְתוֹמִין נָתַנְנוּ אֵין נֶאֱמָנִין. שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר תְּנוּ וּמִנַּיִן יָדְעוּ שֶׁחַיָּבִין לִתֵּן:

יא אָמַר תְּנוּ וְאָמְרוּ יְתוֹמִים נָתַנְנוּ נֶאֱמָנִין וְנִשְׁבָּעִין שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁנָּתְנוּ:

יב שְׁכִיב מֵרַע שֶׁנָּתַן מָנֶה לְאֶחָד וְאָמַר לוֹ הוֹלֵךְ מָנֶה זוֹ לִפְלוֹנִי וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. אִם קַיָּם הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּתַן לוֹ הַשְּׁכִיב מֵרַע. יִנָּתְנוּ לְיוֹרְשֵׁי מִי שֶּׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לוֹ. שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֵן. וְאִם לֹא הָיָה קַיָּם יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי מְשַׁלֵּחַ שֶׁאֵין קִנְיָן לְמֵת:

יג שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז לִפְלוֹנִי. אֵין אוֹמְרִין הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר זָכָה. לְפִיכָךְ אִם לֹא הִנִּיחַ תְּשַׁע מֵאוֹת חוֹלְקִין הַנִּמְצָא לְפִי מַה שֶּׁכָּתַב לָהֶן. וְאִם יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב גּוֹבֶה מִכֻּלָּן מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁכָּתוּב לָהֶן. כֵּיצַד. הָיָה הַחוֹב אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים בַּעַל הַמָּאתַיִם נוֹתֵן מֵאָה וּבַעַל הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים וּבַעַל הָאַרְבַּע מֵאוֹת נוֹתֵן מָאתַיִם:

יד אֲבָל אִם אָמַר תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי וְאַחֲרָיו שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי וְאַחֲרָיו אַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי. כָּל הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר זָכָה. לְפִיכָךְ אִם יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב גּוֹבֶה מִן הָאַחֲרוֹן. אֵין לוֹ גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו. אֵין לוֹ גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָנָיו:

טו שְׁכִיב מֵרַע שֶׁאָמַר יָדוּר פְּלוֹנִי בְּבַיִת זֶה. יֹאכַל פְּלוֹנִי פֵּרוֹת דֶּקֶל זֶה. לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁלֹּא הִקְנָה לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. שֶׁהַדִּירָה וְהָאֲכִילָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי הֵן כְּדִבּוּר וּכְשֵׁינָה שֶׁאֵין נִקְנִין. אֲבָל אִם אָמַר תְּנוּ בַּיִת זֶה לִפְלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיָּדוּר בּוֹ עַד זְמַן פְּלוֹנִי. אוֹ תְּנוּ דֶּקֶל זֶה לִפְלוֹנִי כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל פֵּרוֹתָיו. דְּבָרָיו קַיָּמִין. שֶׁהֲרֵי הִקְנָה לָהֶם הַגּוּף לְפֵרוֹת וְהַגּוּף דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

פרק קודם פרק הבא