ב אֲבָל הַחוֹלֶה שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחַ כָּל הַגּוּף. וְכָשַׁל כֹּחוֹ מֵחֲמַת הַחֹלִי עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ עַל רַגְלוֹ בַּשּׁוּק וַהֲרֵי הוּא נוֹפֵל עַל הַמִּטָּה. הוּא [הַנִּקְרָא] שְׁכִיב מֵרַע. וּמִשְׁפְּטֵי מַתְּנוֹתָיו אֵינָם כְּמַתְּנַת בָּרִיא. כֵּיצַד. שְׁכִיב מֵרַע שֶׁצִּוָּה וְאָמַר לִתֵּן לִפְלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ בֵּין בְּחל בֵּין בְּשַׁבָּת. בֵּין כָּתַב בֵּין לֹא כָּתַב. זָכוּ הַכּל כְּשֶׁיָּמוּת בְּכָל מַה שֶּׁנָּתַן לָהֶם וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן. שֶׁדִּבְרֵי שְׁכִיב מֵרַע כִּכְתוּבִין וְכִמְסוּרִין הֵן. וְדָבָר זֶה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁל תּוֹרָה. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין דְּבָרָיו קַיָּמִים: