Guide for the Perplexed, Part 2 Chapter 38

Chapter 38

א דע כי כל בני אדם – כח גבורה בהכרח, ולולא זה לא התנועע במחשבתו לדחות מה שיזיקהו; וזה הכח בכוחות הנפשיות אצלי – כדמות הכח הדוחה בכוחות הטבעיות. וכח הגבורה הזה יתחלף בחזק ובחולשה כשאר הכוחות, עד שאתה תמצא מן האנשים מי שיתגבר על האריה, ומהם מי שיברח מן העכבר; ותמצא האחד אשר יתגבר על המחנה וילחם עמו, ותמצא מי אשר אם תזעק אשה עליו – יפחד וירעד. ואי אפשר גם כן מבלתי היות שם הכנה מזגית בעיקר היצירה, ויוסיף זה ויצא מה שבכח בהוצאה ולפי דעת אחת; וכן יחסר גם כן במעוט העשיה ולפי דעת אחת. ומשני הנערות יתבאר לך בנערים יתרון זה הכח בהם או חולשתו.
1 EVERY man possesses a certain amount of courage, otherwise he would not stir to remove anything that might injure him. This psychical force seems to me analogous to the physical force of repulsion. Energy varies like all other forces, being great in one case and small in another. There are, therefore, people who attack a lion, whilst others run away at the sight of a mouse. One attacks a whole army and fights, another is frightened and terrified by the threat of a woman. This courage requires that there be in a man’s constitution a certain disposition for it. If man, in accordance with a certain view, employs it more frequently, it develops and increases, but, on the other hand, if it is employed, in accordance with the opposite view, more rarely, it will diminish. From our own youth we remember that there are different degrees of energy among boys.
ב וכן כח המשער הזה הוא נמצא בכל האנשים ויתחלף במעט וברב – וכל שכן בענינים אשר לאדם בהם השגחה גדולה ומחשבתו משוטטת בהם. עד שאתה תמצא בעצמך שפלוני כבר אמר כך או עשה כך בענין בפלוני – ויהיה הענין כך. ותמצא מבני אדם יש דמיונו ומשערו חזק מאד נכון עד שאפשר שכל אשר ידמה היותו, יהיה כמו שידמה, או יהיה קצתו. וסיבות זה רבות מענינים רבים קודמים ומתאחרים והוים. אלא שמכח זה המשער יעבור השכל על ההקדמות ההם כולם ויולידו מהם בזמן מועט עד שיחשב ושזה בלא זמן. ובזה הכח יגידו קצת בני אדם עתידות עצומות.
2 The same is the case with the intuitive faculty; all possess it, but in different degrees. Man’s intuitive power is especially strong in things which he has well comprehended, and in which his mind is much engaged. Thus you may yourself guess correctly that a certain person said or did a certain thing in a certain matter. Some persons are so strong and sound in their imagination and intuitive faculty that, when they assume a thing to be in existence, the reality either entirely or partly confirms their assumption. Although the causes of this assumption are numerous, and include many preceding, succeeding, and present circumstances, by means of the intuitive faculty the intellect can pass over all these causes, and draw inferences from them very quickly, almost instantaneously. This same faculty enables some persons to foretell important coming events.
ג ואי אפשר מבלתי היות שתי הכוחות האלה בנביאים חזקות מאוד – רצוני לומר: כח הגבורה, וכח המשער – ובהשפיע השכל עליהם יחזקו שתי הכוחות האלה מאד מאד עד שהגיע זה למה שידעת והוא שהתגבר איש אחד במקלו על המלך הגדול להציל אומה מתחת עבודתו ולא פחד ולא ירא זה באשר נאמר לו ״כי אהיה עמך״. וזה – ענין יתחלף גם כן בהם אלא שאי אפשר מבלעדיו כמו שנאמר לירמיה ״אל תירא מפניהם וגו׳״, ״אל תחת מפניהם וגו׳ הנה נתתיך היום לעיר מבצר וגו׳״; וליחזקאל נאמר: ״אל תירא מהם ומדבריהם״. וכן תמצא כולם – עליהם השלום – היתה בהם גבורה גדולה. וביתרון כח המשער גם כן בהם יגידו העתידות במהרה; ויתחלף זה גם כן בהם כמו שידעת.
3 The prophets must have had these two forces, courage and intuition, highly developed, and these were still more strengthened when they were under the influence of the Active Intellect. Their courage was so great that, e.g., Moses, with only a staff in his hand, dared to address a great king in his desire to deliver a nation from his service. He was not frightened or terrified, because he had been told, “I will be with thee” (Exod. 3:12). The prophets have not all the same degree of courage, but none of them have been entirely without it. Thus Jeremiah is told: “Be not afraid of them,” etc. (Jer. 1:8), and Ezekiel is exhorted, “Do not fear them or their word” (Ezek. 2:6). In the same manner, you find that all prophets possessed great courage. Again, through the excellence of their intuitive faculty, they could quickly foretell the future, but this excellence, as is well known, likewise admits of different degrees.
ד ודע, כי הנביאים האמתיים יגיעו להם השגות עיוניות בלא ספק, לא יוכל האדם בעיון לבד להשיג הסיבות אשר יתחיב מהם הידוע ההוא. ודומה לזה – הגידם דברים לא יוכל האדם בסברה ובמשער הכולל לבד שיגידם – שהשפע ההוא בעצמו אשר שפע על הכח הדמיוני עד שהשלימו, עד שהגיע מפעולתו שיגיד מה שיהיה וישיגהו – כאילו הם ענינים כבר הרגישו בהם החושים, והגיעו אל זה הכח המדמה מצד החושים – הוא גם כן ישלים פועל הכח הדברי עד שיגיע מפעולתו – שידע ענינים נאמני המציאות ותגיע לי זאת ההשגה כאילו השיגה מהקדמות עיוניות.
4 The true prophets undoubtedly conceive ideas that result from premisses which human reason could not comprehend by itself; thus they tell things which men could not tell by reason and ordinary imagination alone; for [the action of the prophets’ mental capacities is influenced by] the same agent that causes the perfection of the imaginative faculty, and that enables the prophet thereby to foretell a future event with such clearness as if it was a thing already perceived with the senses, and only through them conveyed to his imagination. This agent perfects the prophet’s mind, and influences it in such a manner that he conceives ideas which are confirmed by reality, and are so clear to him as if he deduced them by means of syllogisms.
ה זה הוא האמת אשר יאמינהו מי שיבחר להודות באמת – כי הדברים כולם יעידו קצתם על קצתם ויורו קצתם על קצתם. וזה צריך שיהיה בכח הדברי יותר – שאמיתת שפע השכל הפועל אמנם הוא עליו והוא יוציאהו לפועל, ומן הכח המדבר יגיע השפע לכח המדמה. ואיך יגיע משלמות הכח המדמה זה השיעור והוא השגת מה שלא יגיע אליו מן החושים ולא יגיע כמו זה לכח הדברי, והוא השגת מה שלא השיגהו בהקדמות ותולדה ומחשבה? – וזהו אמיתת ענין הנבואה והדעות ההם הם אשר ייחד בהם לימוד הנבואה.
5 This should be the belief of all who choose to accept the truth. For [all things are in a certain relation to each other, and] what is noticed in one thing may be used as evidence for the existence of certain properties in another, and the knowledge of one thing leads us to the knowledge of other things But [what we said of the extraordinary powers of our imaginative faculty] applies with special force to our intellect, which is directly influenced by the Active Intellect, and caused by it to pass from potentiality to actuality. It is through the intellect that the influence reaches the imaginative faculty. How then could the latter be so perfect as to be able to represent things not previously perceived by the senses, if the same degree of perfection were withheld from the intellect, and the latter could not comprehend things otherwise than in the usual manner, namely, by means of premiss, conclusion, and inference? This is the true characteristic of prophecy, and of the disciplines to which the preparation for prophecy must exclusively be devoted.
ו ואמנם התניתי באמרי ׳הנביאים האמיתיים׳ – בעבור שאנצל מאנשי הכת השלישית אשר אין להם דבריות כלל ולא חכמה, אלא דמיונות ומחשבות לבד. ואולי הענינים ההם אשר ישיגום האנשים ההם, הם דעות היו להם ונשארו רשומיהם חקוקים בדמיונם עם כל מה שבכוחם המדמה; וכאשר בטלו דמיונות רבים והשביתום, נשארו רשומי הדעות ההם לבד ויראו להם ויחשבום כאילו הם דברים מתחדשים וענין בא מחוץ. ומשלם אצלי – כאדם שיש עמו בבית אלף אישים מבעלי החיים ויצא כל מי שבבית ההוא מלבד איש אחד שהיה בכלל מי שבבית; וכאשר נשאר האדם ההוא עם האיש ההוא לבדו חשב שעתה נכנס עליו בבית – ואין הענין כן אבל הוא מכלל מי שלא יצא.
6 I spoke here of true prophets in order to exclude the third class, namely, those persons whose logical faculties are not fully developed, and who do not possess any wisdom, but are only endowed with imaginative and inventive powers. It may be that things perceived by these persons are nothing but ideas which they had before, and of which impressions were left in their imaginations together with those of other things; but whilst the impressions of other images are effaced and have disappeared, certain images alone remain, are seen and considered as new and objective, coming from without. The process is analogous to the following case: A person has with him in the house a thousand living individuals; all except one of them leave the house: when the person finds himself alone with that individual, he imagines that the latter has entered the house now, contrary to the fact that he has only not left the house.
ז וזה – מקום מן המקומות המטעים הממיתים, וכמה מתו בו מן המחזיקים עצמם בחכמים.
7 This is one of the many phenomena open to gross interpretations and dangerous errors, and many of those who believed that they were wise perished thereby.
ח ומפני זה תמצא אנשים אמתו דעותיהם בחלומות שחלמו אותם, וחשבו שזה הנראה בשנה הוא דבר מבלתי הדעת אשר האמינוהו או שמעוהו בעת היקיצה.
8 There were, therefore, men who supported their opinion by a dream which they had, thinking that the vision during sleep was independent of what they had previously believed or heard when awake.
ט ולזה צריך שלא ישגיח אדם למי שלא ישלח כוחו הדברי ולא הגיע לתכלית השלמות העיוני – כי המגיע ההוא אל השלמות העיוני הוא שאפשר שיגיע אל ידיעות אחרות באמצעות שפע השכל האלהי עליו, והוא אשר הוא נביא באמת. כבר בא הבאור בזה ״ונביא לבב חכמה״ – יאמר שהנביא באמת – הוא ׳לבב חכמה׳. וזה גם כן ממה שצריך שיודע.
9 Persons whose mental capacities are not fully developed, and who have not attained intellectual perfection, must not take any notice of these [dreams]. Those who reach that perfection may, through the influence of the divine intellect, obtain knowledge independent of that possessed by them when awake. They are true prophets, as is distinctly stated in Scripture, ve-nabi lebab ḥokmah (Ps. 90:12), “And the true prophet possesseth a heart of wisdom.” This must likewise he noticed.
Previous ChapterNext Chapter