Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 53

Chapter 53

א אשר הביא המאמינים מציאות תארים לבורא להאמין בהם – קרוב לאשר הביא מאמיני ההגשמה להאמין בה. וזה – כי מאמין ההגשמה, לא הביאהו אליה עיון שכלי, אבל נמשך אחר פשוטי הכתוב; וכן הענין בתארים. כאשר נמצאו ספרי הנביאים וספרי התורה שתארוהו ית׳ בתארים, לֻקַּח הענין על פשוטו והאמינוהו בעל תארים. וכאילו הם רוממוהו מן הגשמות ולא ירוממוהו מעניני הגשמות, והם המקרים – רצוני לומר: התכונות הנפשיות אשר הם כולם איכויות – (וכל תואר, שיחשוב מאמין התארים, שהוא עצמי לאלוה ית׳ אתה תמצא ענינו – ענין האיכות) ואף על פי שלא יבארוהו, דומה במה שנהגוהו מעניני כל גשם בעל נפש חיה. ועל הכל נאמר: ׳דברה תורה כלשון בני אדם׳. ואמנם הכונה בכולם – לתארו בשלמות, לא בעצם הענין ההוא, אשר הוא שלמות לבעל הנפש מן הנבראות; ורובם תארי פעולותיו המתחלפות.
1 THE circumstance which caused men to believe in the existence of divine attributes is similar to that which caused others to believe in the corporeality of God. The latter have not arrived at that belief by speculation, but by following the literal sense of certain passages in the Bible. The same is the case with the attributes: when in the books of the Prophets and of the Law, God is described by attributes, such passages are taken in their literal sense, and it is then believed that God possesses attributes: as if He were to be exalted above corporeality, and not above things connected with corporeality, i.e., the accidents, I mean psychical dispositions, all of which are qualities [and connected with corporeality]. Every attribute which the followers of this doctrine assume to be essential to the Creator, you will find to express, although they do not distinctly say so, a quality similar to those which they are accustomed to notice in the bodies of all living beings. We apply to all such passages the principle, “The Torah speaketh in the language of man,” and say that the object of all these terms is to describe God as the most perfect being, not as possessing those qualities which are only perfections in relation to created living beings. Many of the attributes express different acts of God,
ב ולא בהתחלף הפעולות יתחלפו הענינים הנמצאים בפועל. ואני אמשול לך משל בזה מן הענינים הנמצאים אתנו – רצוני לומר: שיהיה הפועל אחד ויתחיבו ממנו פעולות מתחלפות – ואף על פי שלא יהיה בעל רצון – כל שכן אם היה פועל ברצון. והמשל בו – האש: תתיך קצת הדברים ותקפיא קצתם, ותבשל ותשרוף ותלבין ותשחיר; ואילו יתאר האדם האש בשהיא המלבנת והמשחרת והשורפת והמבשלת והמקפיאה והמתיכה, היה אומר אמת; ויהיה מי שלא ידע טבע האש חושב שיש בה ששה ענינים מתחלפים: ענין בו ישחיר, וענין אחר בו ילבין, וענין שלישי בו יבשל, וענין רביעי בו ישרוף, וענין חמישי בו יתיך, וענין ששי בו יקפיא; ואלו כולם פעולות זו הפך זו, אין ענין פעולה מהם ענין האחרת. אמנם אשר ידע טבע האש, ידע שבאיכות אחת פועלת תפעל כל אלו הפעולות והיא – החום. ואם היה זה נמצא במה שיעשה בטבע, כל שכן בחוק הפועל ברצון וכל שכן בחוקו ית׳ – אשר התעלה על כל סיפור – כאשר השגנו ממנו יחסים מתחלפי הענינים – כי ענין החכמה בלתי ענין היכולת בנו, וענין היכולת בלתי ענין הרצון – איך נחיב מזה שיהיו בו ענינים מתחלפים עצמיים לו, עד שיהיה בו ענין בו ידע וענין בו ירצה וענין בו יוכל? כי זה הוא ענין התארים אשר יאמרו אותם. והנה יבאר קצתם בזה וימנה הענינים המוספים על העצם, וקצתם לא יבאר בזה, אלא שהוא מבואר באמונה – ואם לא יפרש אותו בדבור מובן, כמאמר קצתם, יכול לעצמו, חכם לעצמו, חי לעצמו, רוצה לעצמו.
2 but that difference does not necessitate any difference as regards Him from whom the acts proceed. This fact, viz., that from one agency different effects may result, although that agency has not free will, and much more so if it has free will, I will illustrate by an instance taken from our own sphere. Fire melts certain things and makes others hard, it boils and burns, it bleaches and blackens. If we described the fire as bleaching, blackening, burning, boiling, hardening and melting, we should be correct, and yet he who does not know the nature of fire, would think that it included six different elements, one by which it blackens, another by which it bleaches, a third by which it boils, a fourth by which it consumes, a fifth by which it melts, a sixth by which it hardens things—actions which are opposed to one another, and of which each has its peculiar property. He, however, who knows the nature of fire, will know that by virtue of one quality in action, namely, by heat, it produces all these effects. If this is the case with that which is done by nature, how much more is it the case with regard to beings that act by free will, and still more with regard to God, who is above all description. If we, therefore, perceive in God certain relations of various kinds—for wisdom in us is different from power, and power from will—it does by no means follow that different elements are really contained in Him, that He contains one element by which He knows, another by which He wills, and another by which He exercises power, as is, in fact, the signification of the attributes of God] according to the Attributists. Some of them express it plainly, and enumerate the attributes as elements added to the essence. Others, however, are more reserved with regard to this matter, but indicate their opinion, though they do not express it in distinct and intelligible words. Thus, e.g., some of them say: “God is omnipotent by His essence, wise by His essence, living by His essence, and endowed with a will by His essence.”
ג ואני אמשל לך בכוח המדבר הנמצא באדם: שהוא כוח אחד, אין ריבוי בו, ובו ידע החכמות והמלאכות, ובו בעצמו יתפור, וינגר, ויארוג, ויבנה, וידע התשבורת, וינהיג המדינה; ואלו פעולות מתחלפות מחויבות מכח אחד פשוט, אין ריבוי בו; והפעולות המתחלפות ההם רבות מאוד כמעט שאין תכלית למספרם – רצוני לומר: מספר המלאכות אשר יוציאם הכח המדבר. ואין רחוק, אם כן, בחוק האלוה ית׳, שיהיו אלו הפעולות המתחלפות באות מעצם אחד פשוט אין ריבוי בו ולא ענין מוסף כלל. ויהיה כל תואר נמצא בספרי האלוה ית׳ הוא תואר פעולתו לא תואר עצמו; או מורה על שלמות מוחלט, לא שיש שם עצם מורכב מענינים מתחלפים – שלא בהיותם בלתי מתירים מלת ההרכבה, יבטל ענינה מן העצם בעל התארים.
3 (I will mention to you, as an instance, man’s reason, which being one faculty and implying no plurality, enables him to know many arts and sciences; by the same faculty man is able to sow, to do carpenter’s work, to weave, to build, to study, to acquire a knowledge of geometry, and to govern a state. These various acts resulting from one simple faculty, which involves no plurality, are very numerous; their number, that is, the number of the actions originating in man’s reason, is almost infinite. It is therefore intelligible how in reference to God, those different actions can be caused by one simple substance, that does not include any plurality or any additional element. The attributes found in Holy Scripture are either qualifications of His actions, without any reference to His essence, or indicate absolute perfection, but do not imply that the essence of God is a compound of various elements.) For in not admitting the term “compound,” they do not reject the idea of a compound when they admit a substance with attributes.
ד אלא שהנה מקום הספק אשר הביאם לזה, והוא זה שאבארהו לך. והוא – שאלו אשר האמינו בתארים, לא האמינום מפני רוב הפעולות, אבל יאמרו: אמת, כי העצם האחד יפעל פעולות מתחלפות. אמנם התארים העצמיים לו ית׳ אינם מפעולותיו, שאי אפשר שהאלוה ברא עצמו.
4 There still remains one difficulty which led them to that error, and which I am now going to mention. Those who assert the existence of the attributes do not found their opinion on the variety of God’s actions: they say it is true that one substance can be the source of various effects, but His essential attributes cannot be qualifications of His actions, because it is impossible to imagine that the Creator created Himself.
ה והם, בתארים ההם, אשר קראו אותם ׳עצמיים׳ חלוקים – רצוני לומר: במספרם – כי הכל נמשכים אחר כתוב מן הכתובים. ואזכר לך מה שהכל מסכימים עליו ויחשבו שהוא מושכל ושלא ימשכו בו אחר לשון דברי נביא; והם ארבעה תארים: חי, יכול, חכם, רוצה. ואמרו שאלו ענינים שונים ושלמויות, אשר מן השקר שיהיה האלוה נעדר מהם מאומה, ואי אפשר שיהיו אלו מכלל פעולותיו. וזה באור דעתם.
5 They vary with regard to the so-called essential attributes—I mean as regards their number-according to the text of the Scripture which each of them follows. I will enumerate those on which all agree, and the knowledge of which they believe that they have derived from reasoning, not from some words of the Prophets, namely, the following four:—life, power, wisdom, and will. They believe that these are four different things, and such perfections as cannot possibly be absent from the Creator, and that these cannot be qualifications of His actions. This is their opinion.
ו ואשר תדעהו – כי ענין החכמה בו ית׳ הוא כענין החיים, להיות כל משיג עצמו חי וחכם בענין אחד; זה כשנרצה ב׳חכמה׳ – השגת עצמו. והעצם המשיג הוא בעצמו העצם המושג בלי ספק – שאינו לפי דעתנו מורכב משני דברים: דבר ישיג ודבר אחר לא ישיג, כאדם המורכב מנפש משגת וגוף בלתי משיג. וכשנרצה באמרנו: ׳חכם׳ – משיג עצמו יהיו החכמה והחיים ענין אחד. והם לא יביטו זה הענין אבל יביטו השיגו לברואיו.
6 But you must know that wisdom and life in reference to God are not different from each other: for in every being that is conscious of itself, life and wisdom are the same thing, that is to say, if by wisdom we understand the consciousness of self. Besides, the subject and the object of that consciousness are undoubtedly identical [as regards God]: for according to our opinion, He is not composed of an element that apprehends, and another that does not apprehend; He is not like man, who is a combination of a conscious soul and an unconscious body. If, therefore, by “wisdom” we mean the faculty of self-consciousness, wisdom and life are one and the same thing. They, however, do not speak of wisdom in this sense, but of His power to apprehend His creatures.
ז וכן בלא ספק היכולת והרצון: אין כל אחד מהם נמצא לבורא בבחינת עצמו, שהוא לא יוכל על עצמו ולא יתואר ברצותו עצמו – וזה מה שלא יְצַיְּרֵהוּ אדם. אבל אלו התארים אמנם יחשבום בבחינת יחסים מתחלפים בין האלוה ית׳ ובין ברואיו, וזה – שהוא יכול שיברא מה שיברא ורוצה להמציא הנמצא כפי מה שהמציאו ויודע במה שהמציא. הנה כבר התבאר לך שאלו התארים גם כן אינם בבחינת עצמו, אבל בבחינת הברואים.
7 There is also no doubt that power and will do not exist in God in reference to Himself: for He cannot have power or will as regards Himself: we cannot imagine such a thing. They take these attributes as different relations between God and His creatures, signifying that He has power in creating things, will in giving to things existence as He desires, and wisdom in knowing what He created. Consequently, these attributes do not refer to the essence of God, but express relations between Him and His creatures.
ח ולזה נאמר אנחנו, קהל המיחדים באמת: כמו שאנחנו לא נאמר שבעצמו – ענין נוסף בו ברא השמים וענין אחר בו ברא היסודות, וענין שלישי בו ברא השכלים – כן לא נאמר שבו – ענין נוסף בו יוכל, וענין אחר בו ירצה, וענין שלישי בו ידע ברואיו; אבל עצמו אחד פשוט, ואין ענין נוסף עליו בשום פנים – העצם ההוא ברא כל מה שברא וידע – לא בענין נוסף כלל; ושאלו התארים המתחלפים אין הפרש, בין שיהיו כפי הפעולות, או כפי יחסים מתחלפים בינו ובין הפעולים, וכפי מה שבארנוהו גם כן מאמיתת היחס, ושהוא כפי מחשבת בני אדם.
8 Therefore we, who truly believe in the Unity of God, declare, that as we do not believe that some element is included in His essence by which He created the heavens, another by which He created the [four] elements, a third by which He created the ideals, in the same way we reject the idea that His essence contains an element by which He has power, another element by which He has will, and a third by which He has a knowledge of His creatures. On the contrary, He is a simple essence, without any additional element whatever; He created the universe, and knows it, but not by any extraneous force. There is no difference whether these various attributes refer to His actions or to relations between Him and His works; in fact, these relations, as we have also shown, exist only in the thoughts of men.
ט זה הוא אשר צריך שיאמן בהם בתארים הנזכרים בספרי הנביאים, או שיאמן בקצתם שהם תארים, יורו בהם על שלמות על צד הדמיון בשלמויותינו המובנות אצלנו כמו שנבאר.
9 This is what we must believe concerning the attributes occurring in the books of the Prophets: some may also be taken as expressive of the perfection of God by way of comparison with what we consider as perfections in us, as we shall explain.
Previous ChapterNext Chapter