Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 4

Chapter 4

א דע כי ׳ראה׳ ו׳הביט׳ ו׳חזה׳ – שלש המלות האלה נופלות על ראות העין והושאלו שלשתם להשגת השכל.
1 THE three verbs raah, hibbit, and ḥazah, which denote “he perceived with the eye,” are also used figuratively in the sense of intellectual perception.
ב אמנם זה ב׳ראה׳ מפורסם אצל ההמון – ואמר: ״וירא והנה באר בשדה״ וזה – ראות עין; ואמר: ״ולבי ראה הרבה חכמה ודעת״ וזה השגה שכלית.
2 As regards the first of these verbs this is well known, e.g., And he looked (va-yar) and behold a well in the field” (Gen. 29:2) here it signifies ocular perception: “yea, my heart has seen (raah) much of wisdom and of knowledge” (Eccles. 1:16); in this passage it refers to the intellectual perception.
ג ולפי זאת ההשאלה הוא כל ׳לשון ראיה׳ שבאה באלוה ית׳ כאמרו: ״ראיתי את ה׳״, ״וירא אליו ה׳״, ״וירא אלהים כי טוב״, ״הראני נא את כבודך״, ״ויראו את אלהי ישראל״ – כל זה השגה שכלית לא ראות עין ממש בשום פנים. כי לא ישיגו העינים רק גוף, ובצד וקצת מקריו גם כן – כלומר: מראה הגוף ותארו וכיוצא בהם. וכן הוא ית׳ לא ישיג בכלי כמו שיתבאר.
3 In this figurative sense the verb is to be understood, when applied to God e.g., “I saw (raïti) the Lord” (1 Kings 22:19); “And the Lord appeared (va-yera) unto him (Gen. 18:1); “And God saw (va-yar) that it was good” (Gen. 1:10) “I beseech thee, show me (hareni) thy glory” (Exod. 33:18); “And they saw (va-yirü) the God of Israel” (Exod. 24:10). All these instances refer to intellectual perception, and by no means to perception with the eye as in its literal meaning: for, on the one hand, the eye can only perceive a corporeal object, and in connection with it certain accidents, as colour, shape, etc.: and, on the other hand, God does not perceive by means of a corporeal organ, as will be explained.
ד וכן ׳הביט׳ נופל על ההבטה בעין לדבר ״אל תביט אחריך״, ״ותבט אשתו מאחריו״, ״ונבט לארץ״. והושאל אל הבטת השכל והשקפתו על התבוננות הדבר עד שישיגהו; והוא אמרו: ״לא הביט און ביעקב״ כי ה׳און׳ לא יראה בעין; וכן אמרו: ״והביטו אחרי משה״ – אמרו ה׳חכמים ז״ל׳ שבו עוד זה הענין ושהוא הגדה על היותם מדקדקים אחר פעולותיו ומאמריו ומסתכלים בהם; ומזה הענין אמרו, ״הבט נא השמימה״ כי זה היה ב׳מראה הנבואה׳. ועל זאת ההשאלה הוא כל ׳לשון הבטה׳ שבאה באלוה ית׳: ״מהביט אל האלקים״ ותמונת ה׳ יביט״, ״והביט אל עמל לא תוכל״.
4 In the same manner the Hebrew hibbit signifies “he viewed with the eye; comp. “Look (tabbit) not behind thee” (Gen. 19:17); “But his wife looked (va-tabbet) back from him” (Gen. 19:26); “And if one look (ve-nibbat) unto the land” (Isa. 5:30); and figuratively, “to view and observe” with the intellect, “to contemplate” a thing till it be understood. In this sense the verb is used in passages like the following: “He hath not beheld (hibbit) iniquity in Jacob” (Num. 23:21); for “iniquity” cannot be seen with the eye. The words, “And they looked (ve-hibbitu) after Moses” (Exod. 33:8)—in addition to the literal understanding of the phrase—were explained by our Sages in a figurative sense. According to them, these words mean that the Israelites examined and criticised the actions and sayings of Moses. Compare also “Contemplate (habbet), I pray thee, the heaven” (Gen. 15:5); for this took place in a prophetic vision. This verb, when applied to God, is employed in this figurative sense; e.g., “to look (me-habbit) upon God” (Exod. 3:6) “And the similitude of the Lord shall he behold” (yabbit) (Num. 12:8); And thou canst not look (habbet) on iniquity” (Hab. 1:13).
ה וכן ׳חזה׳ נופל על ראות העין ״ותחז בציון עינינו״. והושאל להשגת הלב ״אשר חזה על יהודה וירושלם״, ״היה דבר ה׳ אל אברם במחזה״. ועל זאת ההשאלה נאמר: ״ויחזו את האלהים״. ודעהו!
5 The same explanation applies to ḥazah. It denotes to view with the eye, as: “And let our eye look (ve-taḥaz) upon Zion” (Mic. 4:11); and also figuratively, to perceive mentally: “which he saw (ḥazah) concerning Judah and Jerusalem” (Isa. 1:1); “The word of the Lord came unto Abraham in a vision” (maḥazeh) (Gen. 15:1); in this sense ḥazah is used in the phrase, “Also they saw (va-yeḥezu) God” (Exod. 24:11). Note this well.
Previous ChapterNext Chapter