ב אמנם ׳תמונה׳ הוא שם נופל על שלושה ענינים בסיפוק. וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל – רצוני לומר: תארו – והוא אמרו: ״ועשיתם פסל תמונת כל״, ״כי לא ראיתם כל תמונה״; ויאמר על הצורה הדמיונית הנמצאת בדמיון מן האיש אחר העלמו מן החושים – והוא אמרו: ״בשעפים מחזיונות לילה וכו׳״ וסוף הדבר, ״יעמוד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני״ – רצונו לומר: דמיון לנגד עיני בשנה; ויאמר על הענין האמיתי המושג בשכל. ולפי זה הענין השלישי יאמר בו ית׳ ׳תמונה׳ – אמר ״ותמונת ה׳ יביט״ – ענינו ופרושו: ואמיתת האלוה ישיג.
2 The term temunah, on the other hand, is used in the Bible in three different senses. It signifies, first, the outlines of things which are perceived by our bodily senses, i.e., their shape and form; as, e.g., “And ye make an image the form (temunat) of some likeness” (Deut. 4:16); “for ye saw no likeness” (temunah) (Deut. 4:15). Secondly, the forms of our imagination, i.e., the impressions retained in imagination when the objects have ceased to affect our senses. In this sense it is used in the passage which begins “In thoughts from the visions of the night” (Job 4:13), and which concludes “it remained but I could not recognize its sight, only an image—temunah—was before my eyes,” i.e., an image which presented itself to my sight during sleep. Thirdly, the true form of an object, which is perceived only by the intellect: and it is in this third signification that the term is applied to God. The words “And the similitude of the Lord shall he behold” (Num. 12:8) therefore mean “he shall comprehend the true essence of the Lord.”