Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 33

Chapter 33

א דע – כי ההתחלה בזאת החכמה מזקת מאד – רצוני לומר: החכמה האלהית;– וכן באור עניני משלי הנבואה וההערה על ההשאלות הנעשות בספור אשר ספרי הנביאים מלאים מהם. אבל צריך לחנוך הקטנים ולישב קצרי התבונה כפי שיעור השגתם; ומי שיראה שלם בשכל, מזומן לזאת המדרגה העליונה – רצוני לומר: מדרגת העיון המופתי, וההוראות השכליות האמתיות – יעלוהו מעט מעט עד שיגיע אל שלמותו, אם ממעורר שיעירהו, או מעצמו.
1 You must know that it is very injurious to begin with this branch of philosophy, viz., Metaphysics: or to explain [at first] the sense of the similes occurring in prophecies, and interpret the metaphors which are employed in historical accounts and which abound in the writings of the Prophets. On the contrary, it is necessary to initiate the young and to instruct the less intelligent according to their comprehension: those who appear to be talented and to have capacity for the higher method of study, i.e., that based on proof and on true logical argument, should be gradually advanced towards perfection, either by tuition or by self-instruction.
ב אמנם כשיתחיל בזאת החכמה האלהית לא יתחדש לו בלבול לבד באמונות אבל בטול גמור. ואין המשל בו אצלי, אלא כמי שיזון הנער היונק בלחם החטה והבשר ושתית היין שהוא ימיתהו בלא ספק; לא שאלו המזונות רעים בלתי טבעיים לאדם, אבל לחולשת לוקחם לעכלם עד שיגיע לקבל התועלת בהם. כן אלו הדעות האמתיות לא העלימום ודברו בהם בחידות, ולא עשה כל אדם חכם תחבולה ללמדם בבלתי באור בכל צד מן התחבולות, מפני היות בהם דבר רע נסתר, או מפני היותם סותרים ליסודות התורה, כמו שיחשבו הפתאים אשר חשבו שהשיגו למדרגת העיון; אבל העלימום לקצור השכל בתחלה לקבלם, וגילו בהם מעט שילמדם השלם. ולזה נקראו ׳סודות׳ ו׳סתרי תורה׳ כמו שנבאר.
2 He, however, who begins with Metaphysics, will not only become confused in matters of religion, but will fall into complete infidelity. I compare such a person to an infant fed with wheaten bread, meat and wine; it will undoubtedly die, not because such food is naturally unfit for the human body, but because of the weakness of the child, who is unable to digest the food, and cannot derive benefit from it. The same is the case with the true principles of science. They were presented in enigmas, clad in riddles, and taught by an wise men in the most mysterious way that could be devised, not because they contain some secret evil, or are contrary to the fundamental principles of the Law (as fools think who are only philosophers in their own eyes), but because of the incapacity of man to comprehend them at the beginning of his studies: only slight allusions have been made to them to serve for the guidance of those who are capable of understanding them. These sciences were, therefore, called Mysteries (sodoth), and Secrets of the Law (sitre torah), as we shall explain.
ג וזאת היא הסיבה ב׳דברה התורה כלשון בני אדם׳ כמו שבארנו – להיותה מוכנת להתחיל בה וללמוד אותה הנערים והנשים וכל העם, ואין ביכלתם להבין הדברים כפי אמיתתם; ולזה הספיקה עמהם הקבלה בכל ענין שהאמנתו נבחרת, ובכל ציור – מה שיישיר השכל אל מציאותו לא אל אמתת מהותו. וכשיהיה האיש שלם ו׳נמסרו לו סתרי תורה׳ אם מזולתו או מעצמו כשיעוררוהו קצתם אל קצתם יגיע למדרגה שיאמין בדעות האמיתיות ההם בדרכי ההאמנה האמיתית אם במופת – במה שאפשר בו מופת או בטענות החזקות – במה שאפשר בו זה; וכן יציר הענינים ההם אשר היו לו דמיונות ומשלים באמיתותיהם ויבין מהותם.
3 This also is the reason why “the Torah speaks the language of man,” as we have explained, for it is the object of the Torah to serve as a guide for the instruction of the young, of women, and of the common people; and as all of them are incapable to comprehend the true sense of the words, tradition was considered sufficient to convey all truths which were to be established; and as regards ideals, only such remarks were made as would lead towards a knowledge of their existence, though not to a comprehension of their true essence. When a man attains to perfection, and arrives at a knowledge of the “Secrets of the Law,” either through the assistance of a teacher or by self-instruction, being led by the understanding of one part to the study of the other, he will belong to those who faithfully believe in the true principles, either because of conclusive proof, where proof is possible, or by forcible arguments, where argument is admissible; he will have a true notion of those things which he previously received in similes and metaphors, and he will fully understand their sense.
ד וכבר נזכר פעמים רבות במאמרנו אמרם ״ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו״ ואז ״מוסרין לו ראשי פרקים״. ובעבור זה אין צריך להתחיל עם אדם בזה הענין אלא כשיעור שכלו ובשני התנאים האלה האחד מהם – היותו ׳חכם׳ – כלומר: שעלו בידו החכמות שילקחו מהם הקדמות העיון; והשני – שיהיה מבין משכיל זך הטבע ירגיש בענין במעט רמז – והוא ענין אמרם ׳מבין מדעתו׳.
4 We have frequently mentioned in this treatise the principle of our Sages “not to discuss the Ma‘aseh Mercabah even in the presence of one pupil, except he be wise and intelligent; and then only the headings of the chapters are to be given to him.” We must, therefore, begin with teaching these subjects according to the capacity of the pupil, and on two conditions, first, that he be wise, i.e., that he should have successfully gone through the preliminary studies, and secondly that he be intelligent, talented, clear-headed, and of quick perception, that is, “have a mind of his own” (mebin midda‘ato), as our Sages termed it.
ה והנה אבאר לך הסיבות במנוע למוד ההמון בדרכי העיון האמתיים והתחל עמהם בציור מהות הענינים כפי מה שהם והיות זה ענין ראוי – הכרחי שלא יהיה אלא כן – בפרק שאחר זה. ואומר.
5 I will now proceed to explain the reasons why we should not instruct the multitude in pure metaphysics, or begin with describing to them the true essence of things, or with showing them that a thing must be as it is, and cannot be otherwise. This will form the subject of the next chapter; and I proceed to say
Previous ChapterNext Chapter