ג וכיוצא בזה יקרה לך בהשגות השכליות. והוא – שאתה אם תעמוד על הספק ולא תונה נפשך להאמין כי יש מופת במה שאין עליו מופת, ולא תתחיל לדחות ולגזור בהכזיב מה שלא בא מופת על סותרו, ולא תשתדל להשיג מה שלא תוכל להשיגו – עם זה כבר הגעת אל השלמות האנושי, ותהיה במדרגת ר׳ עקיבא ע״ה אשר ״נכנס בשלום ויצא בשלום״ בעיונו באלו הענינים האלהיים. ואם תשתדל להשיג למעלה מהשגתך, או תתחיל להכזיב הענינים אשר לא בא מופת על סותרם, או שהם אפשריים ואפילו באפשר רחוק – תגיע ב׳אלישע אחר׳. ואינו – שלא תהיה שלם לבד, אבל תשוב יותר חסר מכל חסר ותתחדש לך אז תגבורת הדמיונים ונטות אחר החסרונות והמדות המגונות והרעות לטרידת השכל ולהכבות אורו. כמו שיתחדש בראות מן הדמיונים המכזבים מינים רבים עם חולשת הרוח הרואה בחולים ובאשר יפצרו בעיון לדברים המאירים או לדברים הדקים.
3 The mental perceptions are not exempt from a similar condition. If you admit the doubt, and do not persuade yourself to believe that there is a proof for things which cannot be demonstrated, or to try at once to reject and positively to deny an assertion the opposite of which has never been proved, or attempt to perceive things which are beyond your perception, then you have attained the highest degree of human perfection, then you are like R. Akibha, who “in peace entered [the study of these theological problems], and came out in peace.” If, on the other hand, you attempt to exceed the limit of your intellectual power, or at once to reject things as impossible which have never been proved to be impossible, or which are in fact possible, though their possibility be very remote, then you will be like Elisha Aḥer; you will not only fail to become perfect, but you will become exceedingly imperfect. Ideas founded on mere imagination will prevail over you, you will incline toward defects, and toward base and degraded habits, on account of the confusion which troubles the mind, and of the dimness of its light, just as weakness of sight causes invalids to see many kinds of unreal images, especially when they have looked for a long time at dazzling or at very minute objects.