Mishneh Torah, Blessings Chapter 7

Chapter 7

א מנהגות רבות נהגו חכמי ישראל בסעודה וכולן דרך ארץ ואלו הן:כשנכנסין לסעודה הגדול שבכולן נוטל את ידיו תחלה ואחר כך נכנסין ויושבין מסובין וגדול מיסב בראש ושני לו למטה הימנו היו שלשה מטות גדול מיסב בראש ושני לו למעלה הימנו ושלישי לו למטה הימנו.
1 The Sages of Israel observed many customs at meals—all of them, rules of good manners. They are as follows: When the meal is to be taken, the senior in the company washes his hands first; then they enter the room and take their seats and sit in a reclining posture. The senior reclines at the head of the room, the next most distinguished below him. If there are three couches, the most distinguished occupies one at the head of the room, the person next in degree occupies the couch above this; the person third in rank below it.
ב בעל הבית מברך המוציא ומשלים הברכה ואח"כ בוצע והאורח מברך ברכת המזון כדי שיברך לבעל הבית ואם היו כולן בעלי הבית הגדול שבהן בוצע והוא מברך ברכת המזון.
2 The host recites the blessing "Who bringest forth bread from the earth," concludes it and cuts the bread. A guest recites Grace after meals so that he may pronounce a benediction on the host. If there is no host, the senior in the company cuts the bread and also says Grace after meals.
ג אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד אלא אם כן נתכוונו לאכול פת הרבה ואינו בוצע לא פרוסה קטנה מפני שהוא נראה כצר עין ולא פרוסה גדולה יותר מכביצה מפני שנראה כרעבתן ובשבת יש לו לבצוע פרוסה גדולה ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה יפה.
3 The one who cuts the bread may not do so till salt or a relish has been placed before every one at the table—unless they propose to eat dry bread. He is not to cut a small size because this would make him seem parsimonious, nor a slice larger than the size of an egg for then he would seem ravenous. On Sabbath a large slice is cut. The bread is to be cut only at the part where it has been thoroughly baked.
ד מצוה מן המובחר לבצוע ככר שלימה אם היתה שם שלימה של שעורים ופרוסה של חטים מניח שלימה בתוך פרוסה ובוצע משתיהן כדי שיבצע מחטים ומשלימה בשבתות ובימים טובים חייב לבצוע על שתי ככרות נוטל שתיהן בידו ובוצע אחת מהן.
4 The most preferable way is to cut a whole loaf. If there is a whole loaf of barley bread and there is also a cut loaf of wheaten bread, the host puts the whole loaf within the cut loaf and divides them both, so that he cuts the wheaten bread and at the same time the whole loaf. On Sabbaths and Festivals, it is obligatory to say the blessing over two loaves. The host takes both loaves in his hand and cuts one of them.
ה הבוצע נותן פרוסה לפני כל אחד ואחד והאחר נוטל בידו ואין הבוצע נותן ביד האוכל אא"כ היה אבל והבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל ואין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך ואין הבוצע רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי רוב המסובין ואם רצה הבוצע לחלוק כבוד לרבו או למי שהוא גדול ממנו בחכמה ויניחנו לפשוט ידו קודם לו הרשות בידו.
5 The individual who cuts the loaf places a slice before everyone at table; and a slice he takes in his hand. He does not put the bread into the hand of anyone except that of a mourner. The person who cuts the bread helps himself first and begins to eat. Those at the table may not taste of any dish till the person who has said the blessing over the bread, has tasted first. He may not however begin to eat till the sound of the "Amen" uttered by the majority of those present has ceased. If he desires to show courtesy to his teacher or to his superior in learning by permitting him to help himself first, he is at liberty to do so.
ו שנים ממתינין זה לזה בקערה שלשה אין ממתינין גמרו מהן שנים השלישי מפסיק עמהן גמר אחד מהן השנים אין מפסיקין לו אלא אוכלין והולכין עד שגומרין אין משיחין בסעודה כדי שלא יבא לידי סכנה ומפני זה אם בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו שאם בירך אחד ועונה העונה אמן בשעת הבליעה יבא לידי סכנה ואין מסתכלין בפני האוכל ולא למנתו שלא לביישו.
6 Two having a meal together, in partaking of the successive dishes, wait for each other; but three do not need to do so. If two of them have completed their meal, the third pauses for grace. If one has finished, the other two do not pause, but continue their meal, till they have completed it. No conversation takes place during a meal, to avoid the risk (of choking). Hence, when wine is served in the course of the meal, every one at table says the blessing for himself; for if one were to say the blessing, and another responded "Amen" while swallowing, he might be in danger of choking. Nor may one stare at a person while he is eating, or at his portion of food, so as not to embarrass him.
ז השמש שעומד לפני המסובין אינו אוכל עמהן ודרך רחמנות הוא ליתן לתוך פיו מכל תבשיל ותבשיל כדי ליישב דעתו ואם נתנו לו יין מברך על כל כוס וכוס שנותנין לו מפני שאין שתייתו תלויה ברצונו אלא ברצונם.
7 The waiter who serves those at table does not join them in the meal. But it is kindly to put into his mouth a morsel of every dish so as to quiet his mind. If wine is offered him, he says the blessing for each cup separately, for his drinking does not depend on his volition but on the good will of those at table.
ח יצא אחד מן המסובין להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס דיבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס אם היו מסובין לשתייה נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו ואחר כך מחזיר פניו לאורחין ולמה נוטל במקומו שמא יאמרו לא נטל ידיו מפני שאין שם אכילה.
8 If one of the diners left the room, to relieve himself, he washes one hand and re-enters. If he was engaged in conversation, and was away a considerable time, he washes both hands before rejoining his companions. If they formed a drinking party, he enters the room, resumes his seat, washes his hands and then turns his face to the guests. Why does he wash his hands when he is in his place? Lest they say that, as no food is being consumed, he has not washed his hands.
ט אין מניחין בשר חי על הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת ואין סומכין את הקערה בפת ואין זורקין את הפת ולא את החתיכות ולא את האוכלין שאין להן קליפין כגון תותים וענבים ותאנים מפני שהן נמאסין ומותר למשוך את היין בצינורות בבתי חתנים וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שנמאסין ואין נוטלין ידיהן ביין בין חי בין מזוג וכן אין מפסידין שאר אוכלין ומשקין דרך בזוי ובעיטה.
9 Raw meat is not to be put on bread. A full cup of wine is not to be passed over bread. A dish should not be supported with a slice (or loaf) of bread. Bread must not be thrown. Nor should this be done with pieces of food, or with food that is without a shell, such as mulberries, grapes, figs, because they are thus rendered nauseous. Wine may be drawn through pipes in houses where wedding festivities are taking place. Parched corn and nuts may be flung in front of a bridal couple, but only in summer and not in winter, for then they would become nauseous. The hands may not be washed in wine, whether it be pure or diluted. So too no kind of food or drink may be spoilt by being handled contemptuously or roughly.
י אסור לאורחים ליטול כלום ממה שלפניהם וליתן ביד בנו או בתו של בעל הבית שמא יתבייש בעל הסעודה שהרי אין לו אלא מה שהביא לפניהם ונמצאו הקטנים נוטלים אותם והולכים לא ישלח אדם לחבירו חבית יין ושמן צף על פיה שמא ישלח לו אדם חבית שכולה יין וידמה שהוא שמן ושמן הוא שעל פניה בלבד ויזמן אורחים ויתבייש וכל כל כיוצא בדברים אלו המביאים לידי בושה לבעל הסעודה אסורין.
10 Guests may not take of the food put before them and give it to the host's son or daughter For the host would be ashamed if it was to be that which he had put before his guests and it turned out that the children had taken it. One may not send to his friend a cask of wine with oil floating on its surface. For the latter may have received another cask containing wine only; and under the impression that the former cask contains oil, will invite guests to a meal and be put to shame. Similarly any procedure of a like character which might bring shame to a host is forbidden.
יא גמרו מלאכול מסלקין את השולחן ומכבדין את המקום שאכלו בו ואח"כ נוטלין את ידיהם שמא ישיירו שם פירורין שיש בהן כזית שאסור להלך בהן ולרחוץ עליהן אבל פירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד.
11 After the guests have ended the meal, the table is removed, the floor is swept at the place where they have eaten, after which they wash their hands. For there might have been crumbs on the floor, the size of an olive, on which one may not step and over which one may not wash. Crumbs less than the size of an olive may be destroyed with the hands.
יב הביאו להם מים לנטילה כל שמברך ברכת המזון הוא נוטל ידיו תחלה כדי שלא ישב הגדול וידיו מזוהמות עד שיטול אחר ושאר הסועדין נוטלין ידן בסוף זה אחר זה ואין מכבדין בדבר זה שאין מכבדין בידים מזוהמות ולא בגשרים ולא בדרכים אלא בפתח הראוי למזוזה ובשעת כניסה.
12 When water has been brought for washing the hands, the person who is to say Grace after meals washes first, so that he, the senior, shall not sit with unclean hands till another has washed. His companions at tables then wash their hands, one after another, without regard to order of precedence. This courtesy is not observed in washing the hands, nor in crossing bridges nor when walking on roads but only when passing through a door which requires a Mezuzah, and then only when entering.
יג גמרו ליטול ידיהן ונגבו ידיהן וברכו ברכת המזון והביאו את המוגמר מי שבירך ברכת המזון הוא מברך על המוגמר וכולן עונין אמן.
13 After the washing and drying of the hands has been completed and Grace said and the fumigator of sweet spices brought in, the person who said Grace recites the blessing for the fumigatory compound, and the others present respond "Amen".
יד אם היה שם יין מביאין כוס מחזיק רביעית או יתר על רביעית ומביאין בשמים ואוחז את היין בימינו ואת הבשמים בשמאלו ומברך ברכת המזון ואחר כך מברך על היין ואחר כך מברך על הבשמים אם היו הבשמים שמן ערב וכיוצא בו טחו בראש השמש ואם היה השמש תלמיד חכם טחו בכותל כדי שלא יצא מבושם לשוק.
14 If there is wine, a cup holding a quarter [of a log ] or more, is brought together with spices. The person who is to say Grace takes the wine in his right hand and the spices in his left, and recites Grace after meals, then says the blessing for the wine and lastly the blessing for the spices. If the spices are in the form of a fragrant oil or something similar, he smears the head of the waiter with it. Should the latter be a scholar, he daubs it on the wall, so that the latter should not go out into the street smelling of perfume.
טו אף ע"פ שאין ברכת המזון צריכה יין אם בירך על היין כמנהג שאמרנו צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים ולשטוף אותו מבחוץ וימלאנו יין חי וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים כדי שיהא ערב לשתיה ואין משיחין על כוס של ברכת המזון אלא הכל שותקים עד שתכלה ברכת המזון וברכת היין וישתו.
15 Although wine is not indispensable for Grace after meals, still if it is said with wine, according to the custom mentioned, it is necessary that the cup used for Grace should first be washed within and rinsed without, and then filled with pure wine. When the second blessing—that for the holy land is reached, a little water is poured into the cup so that the contents may be pleasant to drink. After the Cup for Grace is on the table, there must be no conversation. But all remain silent till the Grace after meals and the blessing for the wine have been said, and then they drink.
Previous ChapterNext Chapter