Mishneh Torah, Blessings Chapter 8

Chapter 8

א כל פירות האילן מברכין עליהן בתחלה בורא פרי העץ ולבסוף בורא נפשות רבות חוץ מחמשת המינין הכתובין בתורה והם ענבים ורמונים ותאנים וזיתים ותמרים שהוא מברך עליהן בסוף ברכה אחת מעין שלש ועל פירות הארץ והירקות מברכין עליהן בתחלה בורא פרי האדמה ולבסוף בורא נפשות רבות דברים שאין גידולן מן הארץ כגון בשר וגבינה ודגים וביצים ומים וחלב ודבש וכיוצא בהן בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות והשותה מים שלא לרוות צמאו אינו טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו.
1 Before partaking of fruits of trees, the blessing is said, "Who createst the fruit of the tree;" and after these are consumed, "Who createst many living beings and their wants." The five species of fruit mentioned in the Torah, namely, grapes, pomegranates, figs, olives and dates form an exception. After partaking of any of these, the blessing said is the single blessing which is a summary of the first three blessings of the Grace after meals. For fruit that grows on the ground as also for green vegetables, the blessing before they are eaten is "Who createst the fruit of the earth", and the subsequent blessing is "Who createst many living beings etc.". For food that does not belong to the vegetable kingdom such as flesh, cheese, fish, eggs, water, milk, honey and similar things, the blessing before partaking of any of them is "By Whose word all things exist"; and the subsequent blessing is "Who createst many living beings etc.". A person drinking water, but not to quench his thirst, does not require to say a blessing before or after.
ב הסוחט פירות והוציא מהן משקין מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות חוץ מן הענבים והזיתים שעל היין הוא מברך בורא פרי הגפן ולבסוף ברכה אחת מעין שלש ועל השמן בתחלה הוא מברך בורא פרי העץ בד"א שהיה חושש בגרונו ושתה מן השמן עם מי השלקות וכיוצא בהן שהרי נהנה בשתייתו אבל אם שתה השמן לבדו או שלא היה חושש בגרונו מברך עליו שהכל שהרי לא נהנה בטעם השמן.
2 If a person squeezes fruit and extracts its juice he says the blessing before he drinks it, "By Whose word, all things exist," and afterwards, the blessing "Who createst many living beings"…. Grapes and olives form an exception to this rule. The blessing before drinking wine is "Who createst the fruit of the vine"; and afterwards the blessing which is a summary of the first three blessings of the Grace after meals. The blessing before drinking olive oil is "Who createst the fruit of the tree." Such is the rule only if a person suffers from sore throat and drinks oil mixed with thin gruel, and similar things. For he receives specific benefit from drinking it. But if he drinks the oil by itself or is not suffering from a sore throat, he says the blessing "By Whose word all things exist," since he derived no specific benefit from the taste of the oil.
ג פירות או ירקות שדרכן להאכל חיים אם בשלן או שלקן מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות וירקות שדרכן להאכל שלוקין כגון כרוב ולפת אם אכלן חיין מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות ואם בשלן או שלקן מברך עליהן בורא פרי האדמה ולבסוף בורא נפשות רבות דברים שדרכן להאכל חיין ומבושלין אכלן בין חיין בין מבושלין מברך עליהן בתחלה ברכה הראויה להן אם היו פירות עץ מברך בורא פרי העץ ואם היו פירות האדמה או ירקות מברך בורא פרי האדמה.
3 For fruits or vegetables, usually eaten raw, if they have been boiled or scalded, the blessing before they are consumed is "By Whose word, all things exist," and after they have been eaten, "Who createst many living beings." … For vegetables like cabbages and turnips that are usually eaten cooked, the blessing first said if they are eaten raw, is "By Whose word all things exist", and the blessing said, after they are consumed, is "Who createst many livng beings." … When they are boiled, or steeped in hot water, the blessing before eating them is "Who createst the fruit of the earth," and the blessing after is "Who createst many living beings." … For foods eaten either raw or cooked, the blessing appropriate to them is said before partaking of them in either state. If it is fruit that grows on a tree, the blessing is "Who createst the fruit of the tree"; if fruit that grows on the ground, "Who createst the fruit of the earth."
ד ירקות שדרכן להשלק שלקן מברך על מי שלק שלהן בורא פרי האדמה והוא ששלקן לשתות מימיהן שמימי השלקות כשלקות במקום שדרכן לשתותן דבש תמרים מברכין עליו תחלה שהכל אבל תמרים שמעכן ביד והוציא גרעינין שלהן ועשאן כמו עיסה מברך עליהן תחלה בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש.
4 Where vegetables customarily steeped in boiling water, have been so treated, the blessing before drinking the liquid is "Who createst the fruit of the earth"; provided that when steeping the vegetable there was an intent that the liquid should be drunk. For where it is customary to drink the liquid it is like the steeped food. The blessing before partaking of date honey is "By Whose word all things exist." But for dates crushed by hand, the stones removed, and fashioned into a dough-like mass, the preliminary blessing is "Who createst the fruit of the tree" and the blessing, after eating of it, is the summary of the first three blessings of the Grace after meals.
ה הקנים המתוקים שסוחטין אותן ומבשלין מימיהן עד שיקפא וידמה למלח כל הגאונים אומרים שמברכין עליו בורא פרי האדמה ומקצתם אמרו בורא פרי העץ וכן אמרו שהמוצץ אותם קנים מברך בורא פרי האדמה ואני אומר שאין זה פרי ואין מברכין עליו אלא שהכל שלא יהיה דבש אלו הקנים שנשתנה על ידי אור גדול מדבש תמרים שלא נשתנהע"יהאור ומברכין עליו שהכל.
5 The juice pressed out of the sweet canes and boiled till it coagulates and crystallizes like salt, requires, according to all the Geonim, the blessing "Who createst the fruit of the earth." Some hold that the blessing is "Who createst the fruit of the tree." I hold that this is not a fruit, and the only blessing to be said is "By Whose word all things exist," since the honey (sugar) extracted from these canes and changed by fire is not of more consequence than date honey which has undergone no such transformation by fire and for which the blessing is "By Whose word all things exist."
ו הקור והוא ראש הדקל שהוא כמו עץ לבן מברך עליו בתחלה שהכל קפרס של צלף מברך עליו בורא פרי האדמה מפני שאינו פרי והאביונות של צלף הן הפרי שהן כצורות תמרים דקים קטנים מברך עליהן בורא פרי העץ.
6 For the palm stalk, that is, the top growth of the palm tree which looks like white wood, the preliminary blessing is "By Whose word all things exist." For the caperflower-buds, the blessing is "Who createst the fruit of the earth," because it is not fruit. For caper berries, i.e. its fruit, which have the appearance of small thin dates, the blessing is "Who createst the fruit of the tree."
ז הפלפלין והזנגביל בזמן שהן רטובין מברך עליהן בורא פרי האדמה אבל יבשין אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם מפני שהן תבלין ואינו אוכל וכן אוכלין שאין ראויין לאכילה ומשקין שאינן ראויין לשתייה אינן טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן.
7 For pepper and ginger in their fresh state, the blessing is "Who createst the fruit of the earth." When dry, they require no blessing either before or after they are eaten, as they are spice and not food. Thus also, provisions not suitable for food and fluids not fit for drink require no blessing before or after they are consumed.
ח הפת שעיפשה והיין שהקרים ותבשיל שעברה צורתו והנובלות שהן פגין והשכר והחומץ והגובאי והמלח והכמהין והפטריות על כולן מברך תחלה שהכל וכל המברכין לפניו שהכל לאחרונה מברך בורא נפשות וכל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו.
8 As to bread that has turned mouldy, wine that has become filmy, a cooked dish that has lost its characteristic appearance, windfall fruit that has lost its taste, beer, vinegar, locusts, salt, mushrooms,—for any of these, the blessing is "By Whose word all things exist." Whenever this blessing is recited before partaking of food, the blessing "Who createst many living beings and their wants" … is said afterwards. And whatever requires a blessing afterward, requires a preliminary blessing.
ט שמרים שנתן עליהם שלשה והוציא מהן ארבעה מברך עליהן בורא פרי הגפן שזה יין מזוג הוא הוציא פחות מארבעה אע"פ שיש בהם טעם יין מברך עליהן שהכל תחלה.
9 When three measures of water were poured on lees of wine and four measures of fluid were drawn off, the blessing for drinking it is "Who createst the fruit of the vine-tree"—it being regarded as diluted wine. But if less than four measures were drawn off, the blessing before partaking of it is "By Whose word everything exists."
י בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות האדמה בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם בירך שהכל יצא ואפי' על הפת ועל היין.
10 If, before partaking of fruit that grows on a tree, a person said the blessing "Who createst the fruits of the earth," he has fulfilled his duty. If, for fruit that grows on the ground, a person said the blessing, "Who createst the fruit of the tree," he has not fulfilled his duty. If, before partaking of any food, including even bread or wine, a person said "By Whose word everything exists", he has fulfilled his duty.
יא לקח כוס של שכר בידו והתחיל הברכה על מנת לומר שהכל וטעה ואמר בורא פרי הגפן אין מחזירין אותו וכן אם היו לפניו פירות הארץ והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה וטעה ואמר בורא פרי העץ אין מחזירין אותו וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן ופתח על מנת לומר בורא מיני מזונות וטעה ואמר המוציא יצא מפני שבשעה שהזכיר את השם והמלכות שהן עיקר הברכה לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו המין והואיל ולא היה בעיקר הברכה טעות אף על פי שטעה בסופה יצא ואין מחזירין אותו.
11 If a person took a cup of strong drink in his hand and began the blessing with the intent to say "By Whose word all things exist", but by mistake said "Who createst the fruit of the vine", he is not required to repeat the correct blessing. So, too, if one had fruit growing on the ground before him, and began the blessing with the intent to say "Who createst the fruit of the earth", but by mistake said "Who createst the fruit of the tree", he is not required to repeat the correct blessing. So too, if a person has before him a dish of cereal and began the blessing intending to say "Who createst different kinds of food" and by mistake said "Who bringest forth bread from the earth" he has fulfilled his duty; because when he uttered the name of God and declared His sovereignty he had no other intent than to say the blessing appropriate to the particular kind of food before him; and since there was no error in the essential portion of the blessing, he fulfilled his duty, notwithstanding that he made a mistake in its conclusion, and is not required to repeat the correct blessing.
יב כל הברכות האלו אם נסתפק לו בהם אם בירך או לא בירך אינו חוזר ומברך לא בתחלה ולא בסוף מפני שהן מדברי סופרים שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה אם היו משקין בולען ומברך עליהן בסוף ואם היו פירות שאם זרקן ימאסו כגון תותים וענבים מסלקן לצד אחד ומברך ואח"כ בולען ואם אינן נמאסין כגון פולים ואפונים פולטן מפיו עד שיברך ופיו פנוי ואחר כך אוכל.
12 In regard to all these blessings, if one is in doubt whether he has said any of them or not, he does not repeat them, irrespective of whether it is recited before or after [partaking of food], since these blessings have all been ordained by the Scribes. Should one have forgotten and put food into his mouth without having previously said the blessing, he swallows it if it is a liquid and then says the blessing. Should it be fruit like mulberries or grapes, which, removed from the mouth, would be unpleasant to eat, he moves it to one side of the mouth, says the blessing and then swallows it. If the food is such that it would not become nauseous if removed from the mouth, e.g. beans and pulse, he removes it, says the blessing with his mouth free and then eats it.
יג היו לפניו מינין הרבה אם היו ברכותיהן שוות מברך על אחת מהם ופוטר את השאר ואם אין ברכותיהם שוות מברך על כל אחת מהן ברכה הראויה לו ואי זה מהם שירצה להקדים מקדים ואם אינו רוצה בזה יותר מזה אם יש ביניהם אחד משבעת המינים עליו הוא מברך תחלה וכל הקודם בפסוק קודם בברכה והשבעה הן האמורים בפסוק זה ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש ודבש זה הוא דבש תמרים והתמרים קודמין לענבים שהתמרים שני לארץ והענבים שלישי לארץ.
13 When one has several kinds of food before him, and the blessing is the same for each of them, he says the blessing before partaking of one kind, this exempting him from repeating the blessing for the others. If however the blessings vary, he says the blessing appropriate to each kind, and may begin the meal with whichever dish he pleases. If he has no preference and there is on the table any one of the seven fruits indigenous to the Holy Land, he says the blessing over it first. Among these seven, that first mentioned in the Biblical verse is to be preferred. The seven fruits are those named in the text: "A land of wheat, barley, vine, fig, pomegranate, a land of olive oil and honey" (Deut. 8:8). The honey here referred to, is the honey of dates. Dates have the preference over grapes, because dates are mentioned in the text second after the word "land" (in the second part of the verse), while grapes come third after that word (in the first half of the verse).
יד ברכה אחת שהיא מעין שלש של חמשת המינין של פירות ושל יין היא של מיני הדגן אלא שעל הפירות הוא אומר על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה וכו' ועל היין הוא אומר על הגפן ועל פרי הגפן וחותם בשתיהן על הארץ ועל הפירות ואם היה בארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה ויש מי שמוסיף בברכה שמעין שלש קודם חתימה כי אל טוב ומטיב אתה שהוא מעין ברכה רביעית ויש מי שאמר שלא תיקנו ברכה רביעית אלא בברכת המזון בלבד.
14 The blessing summarizing the first three blessings of the Grace after Meals and which is recited after partaking of any of the five species of fruit (mentioned in the previous paragraph), or after drinking wine, is that said after eating cereal dishes made of any of the five species of grain. With this difference, that after partaking of the fruits the opening formula is "for the tree and the fruit of the tree, for the produce of the field, for the desirable good and ample land etc.;" while after drinking wine, one says "for the vine and the fruit of the vine; the concluding phrase in both cases being "for the land and its fruits." Some add to this summary before its conclusion a sentence as follows "for Thou art a God who is good and beneficent" as the gist of the fourth blessing of the Grace. Others hold that the fourth blessing was ordained exclusively as a part of the full Grace after Meals.
טו שתה יין ואכל תמרים ואכל תבשיל של חמשת מיני דגן מברך באחרונה ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה וכו' וחותם ברוך אתה ה׳ על הארץ ועל המחיה ועל הפירות.
15 If a person has at one meal, drunk wine, eaten dates, and consumed cereals made of any of the five species of grain, he says as follows: "Blessed art Thou, O Lord, our God, King of the Universe, for the sustenance and the nourishment, for the vine and the fruit of the vine, for the tree and the fruit of the tree, for the produce of the field, for the desirable land etc.", and concludes "Blessed art Thou, O Lord, for the land, for the sustenance and for the fruits".
טז אבל אם אכל בשר ושתה יין מברך בסוף על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו אכל תאנים או ענבים ותפוחים ואגסים וכיוצא בהן מברך בסוף ברכה אחת מעין שלש והיא כוללת הכל מפני שכולן פירות העץ וכן כל כיוצא בזה.
16 But if one ate meat and drank wine, he says a separate subsequent blessing for each. If one ate figs, grapes, apples, pears and similar things, he says afterwards the Summary of the Grace, the formula of which covers them all since they are all fruits of trees. The same principle applies to similar cases.
Previous ChapterNext Chapter