משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק ז׳

פרק ז

א אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי יָדוּן לִי וְאָמַר בַּעַל דִּינוֹ פְּלוֹנִי יָדוּן לִי הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי הַדַּיָּנִים שֶׁבֵּרֵר זֶה אֶחָד וְזֶה אֶחָד הֵם בּוֹרְרִים לָהֶן דַּיָּן שְׁלִישִׁי וּשְׁלָשְׁתָּן דָּנִין לִשְׁנֵיהֶן שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יֵצֵא הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד שֶׁבָּרְרוּ בַּעֲלֵי הַדִּין חָכָם גָּדוֹל וְסָמוּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף אֶת בַּעַל דִּינוֹ שֶׁיָּדוּן אֵצֶל זֶה אֶלָּא גַּם הוּא בּוֹרֵר מִי שֶׁיִּרְצֶה:

ב מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָּסוּל בֵּין לִהְיוֹתוֹ דַּיָּן בֵּין לִהְיוֹתוֹ עֵד עָלָיו. אֲפִלּוּ קִבֵּל אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים בַּעֲבֵרָה כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים לְהָעִיד עָלָיו אוֹ כִּשְׁלֹשָׁה בֵּית דִּין מֻמְחִין לָדוּן לוֹ. בֵּין שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לְאַבֵּד זְכֻיּוֹתָיו וְלִמְחל מַה שֶּׁהָיָה טוֹעֵן עַל פִּיהֶן. בֵּין שֶׁקִּבֵּל שֶׁיִּתֵּן כָּל מַה שֶּׁיִּטְעֹן עָלָיו חֲבֵרוֹ בְּעֵדוּת זוֹ הַפָּסוּל אוֹ בְּדִינוֹ. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ עַל זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין וְהוֹצִיא הַמָּמוֹן בְּדִין זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְּעֵדוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר:

ג וְכֵן מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין וְאָמַר לוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְהִפָּטֵר אוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְאֶתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁתִּטְעֹן. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין וְנִשְׁבַּע כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וְחַיָּב לְשַׁלֵּם:

ד וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעַת הֶסֵּת וַהֲפָכָהּ. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ אוֹ אִם נִשְׁבַּע זֶה שֶׁנֶּהְפְּכָה עָלָיו אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

ה וְהוּא הַדִּין בְּמִי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב שְׁבוּעָה וְאָמַר אֶשָּׁבַע לְךָ שְׁבוּעָה. אִם קָנוּ מִיָּדוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל בְּבֵית דִּין חוֹזֵר עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין וְיִשָּׁבַע:

ו מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּבֵית דִּין וְהֵבִיא עֵדִים אוֹ רְאָיָה לִזְכוּתוֹ. סוֹתֵר אֶת הַדִּין וְחוֹזֵר הַדִּין. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִגְמַר הַדִּין כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא רְאָיָה סוֹתֵר. אָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִים כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הָבֵא מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם סוֹתֵר אֶת הַדִּין. מַה יַּעֲשֶׂה אִם לֹא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים:

ז אֲבָל אִם סָתַם אֶת טַעֲנוֹתָיו אֵינוֹ סוֹתֵר. כֵּיצַד. אָמְרוּ לוֹ יֵשׁ לְךָ עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים. יֵשׁ לְךָ רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה. וְדָנוּ אוֹתוֹ וְחִיְּבוּהוּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּתְחַיֵּב אָמַר קִרְבוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהָעִידוּנִי אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ אֵין זֶה כְּלוּם וְאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל עֵדָיו וְעַל רְאָיָתוֹ:

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיְתָה הָרְאָיָה אֶצְלוֹ וְהָעֵדִים עִמּוֹ בַּמְּדִינָה. אֲבָל אִם אָמַר אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה וּלְאַחַר מִכָּאן בָּאוּ לוֹ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם. אוֹ שֶׁהָיְתָה הַחֵמֶת שֶׁל אָבִיו שֶׁיֵּשׁ שָׁם הַשְּׁטָרוֹת מֻפְקֶדֶת בְּיַד אֲחֵרִים וּבָא זֶה שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ וְהוֹצִיא לוֹ רְאָיָתוֹ. הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְסוֹתֵר. וּמִפְּנֵי מָה סוֹתֵר מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים אֵין לִי רְאָיָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִין אֶצְלִי. וְכָל זְמַן שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים אֵין לִי רְאָיָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִין אֶצְלִי אוֹ מִפְּנֵי כָּךְ וְכָךְ אָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה וְהָיָה מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו הֲרֵי זֶה לֹא סָתַם טַעֲנוֹתָיו וְסוֹתֵר. לְפִיכָךְ אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר אֵין לִי עֵדִים כְּלָל לֹא הֵנָּה וְלֹא בִּמְדִינַת הַיָּם וְלֹא רְאָיָה כְּלָל לֹא בְּיָדִי וְלֹא בְּיַד אֲחֵרִים אֵינוֹ יָכוֹל לִסְתֹּר:

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּגָדוֹל שֶׁנִּתְחַיֵּב וְהֵבִיא רְאָיוֹת וְהֵבִיא עֵדִים אַחַר שֶׁסָּתַם טַעֲנוֹתָיו. אֲבָל יוֹרֵשׁ שֶׁהוּא קָטָן כְּשֶׁמֵּת מוֹרִישׁוֹ וּבָאוּ עָלָיו טְעָנוֹת מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל וְאָמַר אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה וְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב אָמְרוּ לוֹ אֲחֵרִים אָנוּ יוֹדְעִים לְאָבִיךָ עֵדוּת שֶׁתִּסְתֹּר בָּהּ דִּין זֶה. אוֹ אָמַר לוֹ אֶחָד מוֹרִישְׁךָ הִפְקִיד רְאָיָה זוֹ. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִיָּד וְסוֹתֵר שֶׁאֵין הַיּוֹרֵשׁ קָטָן יוֹדֵעַ כָּל רְאָיוֹת מוֹרִישׁוֹ:

י מִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁאִם לֹא יָבוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע יִהְיֶה חֲבֵרוֹ נֶאֱמָן בְּטַעֲנָתוֹ וְיִטּל כָּל מַה שֶּׁטָּעַן בְּלֹא שְׁבוּעָה. אוֹ שֶׁאִם לֹא יָבוֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע וְיִטּל אִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם וְיִפָּטֵר חֲבֵרוֹ. וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא בָּא נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים וְאִבֵּד אֶת זְכוּתוֹ. וְאִם הֵבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה אָנוּס בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקִּנְיָן זֶה וְיִשָּׁבַע כְּשֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהָיָה מִקֹּדֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

פרק קודם פרק הבא