משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק ו׳

פרק ו

א כָּל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְטָעָה אִם טָעָה בַּדְּבָרִים הַגְּלוּיִים וְהַיְדוּעִים כְּגוֹן דִּינִין הַמְפֹרָשִׁין בַּמִּשְׁנָה אוֹ בַּגְּמָרָא חוֹזֵר הַדִּין וּמַחְזִירִין הַדָּבָר כְּשֶׁהָיָה וְדָנִין בּוֹ כַּהֲלָכָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ זֶה שֶׁנָּטַל הַמָּמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין לִמְדִינַת הַיָּם אוֹ שֶׁהָיָה אַלָּם אוֹ שֶׁטִּמֵּא דָּבָר טָהוֹר אוֹ שֶׁהוֹרָה בִּכְשֵׁרָה שֶׁהִיא טְרֵפָה וְהֶאֱכִילָהּ לַכְּלָבִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אַף עַל פִּי שֶׁגָּרַם לְהַזִּיק לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק:

ב טָעָה בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת כְּגוֹן דָּבָר שֶׁהוּא מַחְלֹקֶת תַּנָּאִים אוֹ אָמוֹרָאִים וְלֹא נִפְסְקָה הֲלָכָה כְּאֶחָד מֵהֶן בְּפֵרוּשׁ וְעָשָׂה כְּאֶחָד מֵהֶן וְלֹא יָדַע שֶׁכְּבָר פָּשַׁט הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל הָעוֹלָם כְּדִבְרֵי הָאַחֵר. אִם הָיָה זֶה דַּיָּן מֻמְחֶה וְנָטַל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גָּלוּת. אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה נוֹטֵל רְשׁוּת אֲבָל קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין עֲלֵיהֶן. הוֹאִיל וְהוּא מֻמְחֶה חוֹזֵר הַדִּין. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אֶחָד הַנּוֹטֵל רְשׁוּת מֵרֹאשׁ גָּלוּת אוֹ הַנּוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ג הָיָה הַטּוֹעֶה מֻמְחֶה וְלֹא נָטַל רְשׁוּת וְלֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין עֲלֵיהֶן. אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻמְחֶה אֲבָל קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין עֲלֵיהֶן לָדוּן לָהֶן כַּדִּין וְטָעָה בְּשִׁקּוּל הַדַּעַת. אִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיַּד מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. אִם לֹא נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד יַחְזֹר הַדִּין. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר יְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ:

ד אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה וְלֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ בַּעֲלֵי דִּינִין אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל רְשׁוּת הֲרֵי זֶה בִּכְלַל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וְאֵינוֹ בִּכְלַל הַדַּיָּנִין. לְפִיכָךְ אֵין דִּינָיו דִּין בֵּין טָעָה בֵּין לֹא טָעָה וְכָל אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין אִם רָצָה חוֹזֵר וְדָן בִּפְנֵי בֵּית דִּין. וְאִם טָעָה וְנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד חַיָּב לְשַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ מִבַּעַל דִּין זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. וְאִם אֵין לוֹ לְהַחְזִיר אוֹ שֶׁטִּמֵּא אוֹ שֶׁהֶאֱכִיל דָּבָר הַמֻּתָּר לַכְּלָבִים יְשַׁלֵּם כְּדִין כָּל גּוֹרֵם לְהַזִּיק שֶׁזֶּה מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק הוּא:

ה דַּיָּן שֶׁטָּעָה וְחִיֵּב שְׁבוּעָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ וְעָשָׂה זֶה פְּשָׁרָה עִם בַּעַל דִּינוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע וְאַחַר כָּךְ יָדַע שֶׁאֵינוֹ בֶּן שְׁבוּעָה. אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ עַל הַפְּשָׁרָה אֵינָהּ כְּלוּם שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו לִתֵּן לוֹ אוֹ לִמְחל לוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּפָּטֵר מִשְּׁבוּעָה שֶׁחִיְּבוֹ בָּהּ הַטּוֹעֶה וְכָל קִנְיָן בְּטָעוּת חוֹזֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ו שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעַצְּמוּ בַּדִּין אֶחָד אוֹמֵר נָדוּן כָּאן וְאֶחָד אוֹמֵר נַעֲלֶה לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁמָּא יִטְעוּ אֵלּוּ הַדַּיָּנִין וְיוֹצִיאוּ מָמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ וְדָן בְּעִירוֹ. וְאִם אָמַר כִּתְבוּ וּתְנוּ לִי מֵאֵי זֶה טַעַם דַּנְתּוּנִי שֶׁמָּא טְעִיתֶם כּוֹתְבִים וְנוֹתְנִין לוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ. וְאִם הֻצְרַךְ לִשְׁאל דָּבָר מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם כּוֹתְבִים וְשׁוֹלְחִין וְשׁוֹאֲלִין וְדָנִין לָהֶם בְּעִירָם כְּפִי מַה שֶּׁיָּבוֹא בִּכְתַב בֵּית דִּין הַגָּדוֹל:

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר הַדִּינִין שֶׁזֶּה טוֹעֵן וְזֶה טוֹעֵן אוֹ כְּשֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה נָדוּן כָּאן וְהַלּוֶֹה אוֹמֵר נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל. אֲבָל אִם אָמַר הַמַּלְוֶה נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל כּוֹפִין אֶת הַלּוֶֹה וְעוֹלֶה עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ז) "עֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה". וְכֵן אִם טָעַן זֶה שֶׁהִזִּיקוֹ אוֹ גְּזָלוֹ וְרָצָה הַטּוֹעֵן לַעֲלוֹת כּוֹפִין בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ אֶת הַנִּטְעָן לַעֲלוֹת עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיִּהְיוּ שָׁם עֵדִים אוֹ רְאָיָה לַנִּגְזָל אוֹ לַנִּזָּק אוֹ לַמַּלְוֶה. אֲבָל טַעֲנָה רֵקָנִית אֵין מְחַיְּבִין אֶת הַנִּטְעָן לָצֵאת כְּלָל אֶלָּא נִשְׁבָּע בִּמְקוֹמוֹ וְנִפְטָר:

ט וְכֵן הַדִּין בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין גָּדוֹל אֲבָל יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֲכָמִים גְּדוֹלִים מֻמְחִין לָרַבִּים וּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תַּלְמִידִים שֶׁאֵינָן כְּמוֹתָן. אִם אָמַר הַמַּלְוֶה נֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁבְּאֶרֶץ פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַגָּדוֹל וְנָדוּן לְפָנָיו בְּדִין זֶה. שֶׁכּוֹפִין אֶת הַלּוֶֹה וְהוֹלֵךְ עִמּוֹ. וְכֵן הָיוּ מַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם בִּסְפָרַד:

פרק קודם פרק הבא