משנה תורה, הלכות מכירה פרק ט׳

פרק ט

א הַמּוֹכֵר לַהֶקְדֵּשׁ וְאָמַר לוֹ הַגִּזְבָּר בְּכַמָּה אַתָּה מוֹכֵר חֵפֶץ זֶה וְאָמַר בַּעֲשָׂרָה אֲפִלּוּ הָיָה שָׁוֶה מֵאָה כֵּיוָן שֶׁאָמַר בַּעֲשָׂרָה אֵינוֹ [יָכוֹל] לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁאֲמִירָה לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָה לְהֶדְיוֹט:

ב הַגִּזְבָּר שֶׁקָּנָה לַהֶקְדֵּשׁ אוֹ שֶׁמָּכַר יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד. נָתַן דָּמִים שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת אִם הוּקְרוּ קָנָה כְּדִין תּוֹרָה. וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת חוֹזֵר שֶׁהֲרֵי לֹא מָשַׁךְ. וְלֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הַהֶקְדֵּשׁ. וְכֵן אִם מָכַר חֵפֶץ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וּמְשָׁכוֹ הַלּוֹקֵחַ וְלֹא נָתַן דָּמִים וְהוּזַל הַחֵפֶץ קָנָה. שֶׁלֹּא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ. וְאִם הוּקַר הַחֵפֶץ חוֹזֵר בּוֹ שֶׁהֲרֵי לֹא לָקַח הַגִּזְבָּר דָּמִים. וְהַהֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ נִקְנֶה אֶלָּא בְּכֶסֶף שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ. וְאֵין הַגִּזְבָּר חַיָּב לְקַבֵּל מִי שֶׁפָּרַע:

ג נִכְסֵי יְתוֹמִים הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד. יְתוֹמִים שֶׁמָּכְרוּ פֵּרוֹת וְנִמְשְׁכוּ מֵהֶן הַפֵּרוֹת וַעֲדַיִן לֹא לָקְחוּ הַדָּמִים וְהוּקְרוּ הַפֵּרוֹת חוֹזְרִין בָּהֶן. שֶׁאֵין נִכְסֵי יְתוֹמִים נִקְנִין אֶלָּא בְּכֶסֶף כְּהֶקְדֵּשׁ. הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט יוֹתֵר חָמוּר מִכֹּחָן:

ד וְכֵן אִם לָקְחוּ הַדָּמִים וַעֲדַיִן לֹא נִמְשְׁכוּ פֵּרוֹתֵיהֶן וְהוּקְרוּ. חוֹזְרִין כִּשְׁאָר הַהֶדְיוֹטוֹת. אֲבָל אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת וְרָצוּ הַלָּקוֹחוֹת לַחְזֹר בָּהֶן. חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין מִי שֶׁפָּרַע כְּדִינָם עִם שְׁאָר הָעָם. שֶׁאִם נְחַיֵּב אוֹתָם לִקַּח הַפֵּרוֹת כְּדִין תּוֹרָה הֲרֵי זוֹ רָעָה לַיְתוֹמִים. שֶׁאִם יִהְיֶה דִּינָם כָּךְ כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִמְכֹּר לֹא יִמְצְאוּ מִי יִתֵּן לָהֶם דָּמִים:

ה וְכֵן יְתוֹמִים שֶׁלָּקְחוּ פֵּרוֹת וּמָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת וְלֹא נָתְנוּ הַדָּמִים וְהוּקְרוּ לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִכֹּחָן. וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת אֵינָן חוֹזְרִין. שֶׁזּוֹ רָעָה לָהֶם כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִקְנוֹת פֵּרוֹת לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם:

ו נָתְנוּ הַדָּמִים וְלֹא מָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת וְהֻזְּלוּ הַפֵּרוֹת חוֹזְרִין. לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִכֹּחָן. הוּקְרוּ אִם רָצוּ הַמּוֹכְרִים לַחְזֹר בָּהֶן חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין מִי שֶׁפָּרַע. שֶׁאִם יִהְיֶה דִּינָם שֶׁיִּקְנוּ בִּנְתִינַת הַמָּעוֹת יֹאמַר לָהֶם הַמּוֹכֵר נִשְׂרְפוּ הַפֵּרוֹת שֶׁלְּקַחְתֶּם אוֹ אָבְדוּ בְּאֹנֶס וּכְבָר נַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתְכֶם מִשְּׁעַת נְתִינַת הַמָּעוֹת:

ז בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה בְּבָשָׂר מִפְּנֵי שֶׁהָעָם כֻּלָּן צְרִיכִין לְבָשָׂר. וְאֵלּוּ הֵן. עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח. וְעֶרֶב הָעֲצֶרֶת. וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. כֵּיצַד. הָיָה לַטַּבָּח שׁוֹר אֲפִלּוּ שָׁוֶה מֵאָה דִּינָרִין וְלָקַח דִּינָר אֶחָד מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לִתֵּן לוֹ בָּשָׂר כְּשֶׁיִּשְׁחֹט וְלֹא נִתְקַבְּצוּ לוֹ כָּל דְּמֵי הַשּׁוֹר אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. אֶלָּא מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בַּעַל כָּרְחוֹ. וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט וְלִתֵּן הַבָּשָׂר לַלּוֹקֵחַ. לְפִיכָךְ אִם מֵת הַשּׁוֹר מֵת לַלּוֹקֵחַ:

פרק קודם פרק הבא