ב חָזַר בּוֹ הַלּוֹקֵחַ. יַד הַמּוֹכֵר עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצָה אוֹמֵר לוֹ הֵילָךְ מְעוֹתֶיךָ אוֹ קְנֵה מִן הַקַּרְקַע כְּנֶגֶד הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַתָּ לִי וְנוֹתֵן לוֹ מִן הַזִּבּוּרִית שֶׁבָּהּ. וְאִם חָזַר הַמּוֹכֵר יַד הַלּוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה רָצָה אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי מְעוֹתַי אוֹ תֵּן לִי קַרְקַע כְּנֶגֶד מְעוֹתַי וְנוֹטֵל מִן הַיָּפֶה שֶׁבָּהּ. וְאִם לֹא הָיָה יוֹצֵא וְנִכְנָס וְתוֹבֵעַ קָנָה הַלּוֹקֵחַ אֶת כֻּלָּהּ וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וּשְׁאָר הַדָּמִים עָלָיו כִּשְׁאָר הַחוֹבוֹת: