א לְעוֹלָם אוֹמְדִין דַּעַת הַנּוֹתֵן. אִם הָיוּ הַדְּבָרִים מַרְאִין סוֹף דַּעְתּוֹ עוֹשִׂין עַל פִּי הָאֹמֶד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ. כֵּיצַד. מִי שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּת וְכָתַב כָּל נְכָסָיו לְאַחֵר מַתָּנָה גְּלוּיָה גְּמוּרָה וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּנוֹ אֵין מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת. שֶׁהַדְּבָרִים מוֹכִיחִין שֶׁאִלּוּ יָדַע שֶׁבְּנוֹ קַיָּם לֹא הָיָה נוֹתֵן כָּל נְכָסָיו. לְפִיכָךְ אִם שִׁיֵּר מִנְּכָסָיו כָּל שֶׁהוּא בֵּין קַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין מַתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת: