משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה פרק ה׳

פרק ה

א הַנּוֹתֵן מַתָּנָה בֵּין בָּרִיא בֵּין חוֹלֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת. אָמַר לְעֵדִים כִּתְבוּ בַּסֵּתֶר וּתְנוּ לוֹ אֵינָהּ כְּלוּם. שֶׁזֶּה מַעֲרִים כְּדֵי לְאַבֵּד מָמוֹן אֲחֵרִים שֶׁיַּחֲזֹר וְיִמְכֹּר אַחַר שֶׁיִּתֵּן:

ב לְפִיכָךְ כָּל שְׁטַר מַתְּנַת קַרְקַע שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ וְאָמַר לָנוּ פְּלוֹנִי הַנּוֹתֵן שְׁבוּ בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת וְכִתְבוּ לוֹ מַתָּנָה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת וְכַיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת הִיא וְלֹא זָכָה הַמְקַבֵּל:

ג הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי מַתָּנוֹת עַל שָׂדֶה אַחַת הָרִאשׁוֹנָה מְסֻתֶּרֶת וְהָאַחֲרוֹנָה גְּלוּיָה וּמְפֻרְסֶמֶת אַחֲרוֹן קָנָה וַאֲפִלּוּ הָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה סְתָם וְאֵין בָּהּ לֹא עִנְיַן סְתִירָה וְלֹא עִנְיַן גִּלּוּי אֶלָּא מַתָּנָה סְתָם הָאַחֲרוֹן קָנָה:

ד כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַמּוֹסֵר מוֹדָעָה וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַמַּתָּנָה בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֶה אֹנֶס. שֶׁאֵין הוֹלְכִין בְּמַתָּנָה אֶלָּא אַחַר דַּעַת הַנּוֹתֵן. הוֹאִיל וְגִלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָּהּ מַתְּנָתוֹ בְּטֵלָה. לְפִיכָךְ מִי שֶׁהָיוּ הַדְּבָרִים מוֹכִיחִין שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לִתֵּן מַתָּנָה זוֹ אֲפִלּוּ שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה גְּלוּיָה וְנִמְצֵאת שֶׁנִּתְּנָה מִקֹּדֶם מַתָּנָה מְסֻתֶּרֶת הֲרֵי שְׁתֵּי הַמַּתָּנוֹת בְּטֵלוֹת. הָרִאשׁוֹנָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְסֻתֶּרֶת. וְהַשְּׁנִיָּה מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה וַהֲרֵי קָדְמָה זוֹ הַמַּתָּנָה שֶׁנִּמְצְאָה כְּמוֹ מוֹדָעָה לָהּ:

ה מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָצָה לִשָּׂא אִשָּׁה. אָמְרָה לוֹ אֵינִי נִשֵּׂאת לְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי כָּל נְכָסֶיךָ. שָׁמַע בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְצָוַח עַל שֶׁמַּנִּיחוֹ רֵיקָן. אָמַר לָעֵדִים לְכוּ וְהֵחָבְאוּ וְכִתְבוּ לוֹ כָּל נְכָסַי בְּמַתָּנָה. וְאַחַר כָּךְ כָּתַב לָהּ כָּל נְכָסָיו וּנְשָׂאָהּ. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ הַבֵּן לֹא קָנָה וְהָאִשָּׁה לֹא קָנְתָה. שֶׁהֲרֵי לֹא בִּרְצוֹנוֹ כָּתַב לָהּ וּכְאָנוּס בַּדָּבָר הוּא. שֶׁהֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ בַּמַּתָּנָה הָרִאשׁוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּטֵלָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְסֻתֶּרֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ:

ו שְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁזְּמַנָּן בְּיוֹם אֶחָד וְהֵן כְּתוּבִין עַל שָׂדֶה אַחַת בֵּין בְּמֶכֶר בֵּין בְּמַתָּנָה. אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִכְתֹּב שָׁעוֹת כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה. וְאִם אֵין דֶּרֶךְ הַמָּקוֹם לִכְתֹּב שָׁעוֹת הֲרֵי הַדָּבָר מָסוּר לַדַּיָּנִים. כָּל שֶׁדַּעְתָּם נוֹטָה לְהַעֲמִיד שָׂדֶה זוֹ בְּיָדוֹ יַעֲמִידוּ:

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ קִנְיָן אֶלָּא קָנָה שָׂדֶה זוֹ בִּשְׁטָר זֶה. שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי הוּא מִשְּׁנֵיהֶם שֶׁהִגִּיעַ שְׁטָרוֹ לְיָדוֹ תְּחִלָּה. אֲבָל אִם הָיָה בְּכָל שְׁטָר מֵהֶן קִנְיָן כָּל שֶׁקָּדַם לוֹ הַקִּנְיָן זָכָה וְיִשְׁאֲלוּ הָעֵדִים. וְכֵן אִם הָיוּ שָׁם עֵדִים שֶׁזֶּה הִגִּיעַ לְיָדוֹ שְׁטַר מַתְּנָתוֹ תְּחִלָּה קָנָה הָרִאשׁוֹן:

ח שְׁנֵי שְׁטָרוֹת הַיּוֹצְאִים עַל שָׂדֶה אַחַת בְּשֵׁם קוֹנֶה אֶחָד וְאֵין זְמַנָּם שָׁוֶה. אִם הָיָה שְׁטָר אֶחָד מֶכֶר וְאֶחָד מַתָּנָה. אִם הָיָה הַשְּׁטָר הָרִאשׁוֹן מַתָּנָה וְהַשֵּׁנִי שֶׁאַחֲרָיו מֶכֶר לֹא בִּטֵּל הָאַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן. שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר לְהוֹסִיף לוֹ אַחֲרָיוּת חָזַר וְכָתַב בְּשֵׁם מֶכֶר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה כּוֹתֵב שָׁם אַחֲרָיוּת שֶׁאַחֲרָיוּת טָעוּת סוֹפֵר הוּא. וְכֵן אִם הָרִאשׁוֹן מֶכֶר וְהַשֵּׁנִי מַתָּנָה קָנָה הַשָּׂדֶה מִזְּמַן רִאשׁוֹן. שֶׁלֹּא כָּתַב לוֹ שְׁטַר מַתָּנָה אֶלָּא לְיַפּוֹת כֹּחוֹ וּמִשּׁוּם דִּין בֶּן הַמֵּצַר:

ט הָיוּ שְׁנֵי הַשְּׁטָרוֹת בְּמֶכֶר אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּמַתָּנָה. אִם הוֹסִיף בַּשֵּׁנִי כְּלוּם הֲרֵי הָרִאשׁוֹן קַיָּם שֶׁלֹּא כָּתַב הַשֵּׁנִי אֶלָּא מִפְּנֵי הַתּוֹסֶפֶת. וְאִם לֹא הוֹסִיף בִּטֵּל שְׁטָר שֵׁנִי אֶת הָרִאשׁוֹן וְאֵין לוֹ אַחֲרָיוּת אֶלָּא מִזְּמַן הַשֵּׁנִי. לְפִיכָךְ כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל הַלּוֹקֵחַ מִזְּמַן רִאשׁוֹן עַד זְמַן שֵׁנִי מַחְזִיר אוֹתָם. וְאִם הָיָה עַל אוֹתָהּ שָׂדֶה חֹק לַמֶּלֶךְ בְּכָל שָׁנָה. הַנּוֹתֵן אוֹ הַמּוֹכֵר נוֹתֵן אוֹתוֹ הַחֹק עַד זְמַן הַשְּׁטָר הַשֵּׁנִי:

פרק קודם פרק הבא