Mishneh Torah, Sanctification of the New Month Chapter 19

Chapter 19

א לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁבּכְלַל דִּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִין בָּהֶן אֶת הָעֵדִים אוֹמְרִין לָהֶן לְהֵיכָן הָיָה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה. כָּשֵׁר בְּעֵינַי לְהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ חֶשְׁבּוֹן דָּבָר זֶה. וְאֵין אֲנִי מְדַקְדֵּק בּוֹ לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בִּרְאִיָּה כְּלָל. וּתְחִלַּת חֶשְׁבּוֹן זֶה לֵידַע נְטִיַּת הַמַּזָּלוֹת תְּחִלָּה:

1 Since the Sages said that among the things with which they would examine the witnesses was that they would say to them, "Towards where was the moon inclining" – it is proper in my eyes to make known the way of the calculation of this thing. But I will not be precise about it, since it is not useful in the sighting at all. And the beginning of this calculation is to know the incline of the constellations first.

ב הָעֲגֻלָּה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בְּמַחֲצִית הַמַּזָּלוֹת שֶׁבָּהּ מַהֲלָךְ הַשֶּׁמֶשׁ. אֵינָהּ עוֹבֶרֶת בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם מֵחֲצִי הַמִּזְרָח לַחֲצִי הַמַּעֲרָב. אֶלָּא נוֹטָה הִיא מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם כְּנֶגֶד צָפוֹן וְדָרוֹם. חֶצְיָהּ נוֹטֶה לַצָּפוֹן וְחֶצְיָהּ נוֹטֶה לַדָּרוֹם:

2 The orbit that the sun passes through half of the constellations is not one in which it passes through the middle of the [universe] from the eastern side to the western side. Rather it diverts from the even [circle] that circles in the middle of the [universe], towards the north or the south. Half of [its orbit] inclines towards the north and half of it inclines towards the south.

ג וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ שֶׁפּוֹגַעַת בָּהֶן בַּעֲגֻלַּת הַקַּו הַשָּׁוֶה הַמְסַבֵּב בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם. הַנְּקֻדָּה הָאַחַת רֹאשׁ מַזַּל טָלֶה. הַנְּקֻדָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ רֹאשׁ מַזַּל מֹאזְנַיִם. וְנִמְצְאוּ שִׁשָּׁה מַזָּלוֹת נוֹטוֹת לַצָּפוֹן מִתְּחִלַּת טָלֶה עַד סוֹף בְּתוּלָה. וְשִׁשָּׁה נוֹטוֹת לַדָּרוֹם מִתְּחִלַּת מַזַּל מֹאזְנַיִם עַד סוֹף מַזַּל דָּגִים:

3 And there are two points in it in which it meets the orbit of the even circle that circles in the middle of the [universe]. One point is at the [beginning] of the constellation of Aries. The second point across from it is at the [beginning] of the constellation of Libra. And it comes out that six constellation incline to the north, from the beginning of Aries to the end of Libra. And six incline to the south, from the beginning of the constellation of Libra to the end of the constellation of Pisces.

ד וּמֵרֹאשׁ מַזַּל טָלֶה יַתְחִילוּ הַמַּזָּלוֹת לִנְטוֹת מְעַט מְעַט וּלְהִתְרַחֵק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה כְּנֶגֶד הַצָּפוֹן עַד רֹאשׁ סַרְטָן. וְיִהְיֶה רֹאשׁ סַרְטָן רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לְרוּחַ הַצָּפוֹן שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה בְּקֵרוּב. וְיַחְזְרוּ הַמַּזָּלוֹת לְהִתְקָרֵב לַקַּו הַשָּׁוֶה מְעַט מְעַט עַד רֹאשׁ מֹאזְנַיִם שֶׁהוּא עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. וּמֵרֹאשׁ מֹאזְנַיִם יַתְחִילוּ לִנְטוֹת וּלְהִתְרַחֵק כְּנֶגֶד רוּחַ דָּרוֹם עַד רֹאשׁ גְּדִי. וְיִהְיֶה רֹאשׁ גְּדִי רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לְרוּחַ דָּרוֹם שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה. וְיַחְזְרוּ הַמַּזָּלוֹת לְהִתְקָרֵב מְעַט מְעַט כְּנֶגֶד הַקַּו הַשָּׁוֶה עַד רֹאשׁ טָלֶה:

4 And from the beginning of the constellation of Aries, the constellations begin to inline, little by little, and to move away from the even [circle] towards the north, to the [beginning] of Cancer. And the beginning of Cancer is approximately twenty-three and a half degrees away to the north of the even [circle]. And the constellations return to approach, little by little, the even [circle], until the [beginning] of Libra, which is on the even [circle]. And from the beginning of Libra, they begins to inline and to move away towards the south, to the [beginning] of Capricorn. And the [the beginning] of Capricorn is approximately twenty-three and a half degrees away to the south of the even [circle]. And the constellations return to approach, little by little, the even [circle], until the [beginning] of Aries.

ה נִמְצָא רֹאשׁ טָלֶה וְרֹאשׁ מֹאזְנַיִם מְסַבֵּב עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁתִּהְיֶה הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁנֵי רָאשִׁים אֵלּוּ לֹא תִּהְיֶה נוֹטָה לֹא לַצָּפוֹן וְלֹא לַדָּרוֹם. וְתִזְרַח בַּחֲצִי מִזְרָח וְתִשְׁקַע בַּחֲצִי מַעֲרָב. וְיִהְיֶה הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין בְּכָל הַיִּשּׁוּב:

5 It comes out that the [beginning] of Aries and the [beginning] of Libra orbit on the even [circle]. And hence when the sun will be in these two [beginnings], it will not incline – not to the north and not to the south. And it will rise at the midpoint of the east and it will set at the midpoint of the west. And day and night will be the same [amount of time] in all of civilization.

ו הֲרֵי נִתְבָּרֵר לְךָ שֶׁכָּל מַעֲלָה וּמַעֲלָה מִמַּעֲלוֹת הַמַּזָּלוֹת נוֹטָה לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם וְיֵשׁ לִנְטִיָּתָהּ שִׁעוּר. (וְרֹב) [וְרֹחַב] הַנְּטִיָּה לֹא תִּהְיֶה יוֹתֵר עַל שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וַחֲצִי בְּקֵרוּב:

6 See that it is elucidated for you that each and every degree of the degrees of the constellations inclines to the north or to the south, and there is a [standard] measurement to its incline. And (the largeness) [the width] of the incline will not be more than approximately twenty-three and a half degrees.

ז וְאֵלּוּ הֵם הַשִּׁעוּרִים שֶׁל נְטִיּוֹת לְפִי מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת שֶׁל מַזָּלוֹת. וְהַתְחָלָה מַתְחֶלֶת מַזַּל טָלֶה. י' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם ד' מַעֲלוֹת. כ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם ח' מַעֲלוֹת. ל' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם י"א מַעֲלוֹת וּמֶחֱצָה. וּמ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם ט"ו מַעֲלוֹת. נ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם י"ח מַעֲלוֹת. ס' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ' מַעֲלוֹת. ע' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ"ב מַעֲלוֹת. פ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ"ג מַעֲלוֹת. צ' מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם כ"ג מַעֲלוֹת וַחֲצִי מַעֲלָה:

7 And these are the standard measures of the inclines according to the amount of degrees of the constellations: The incline of ten degrees is four degrees. The incline of twenty degrees is eight degrees. The incline of thirty degrees is eleven degrees. The incline of forty degrees is fifteen degrees. The incline of fifty degrees is eighteen degrees. The incline of sixty degrees is twenty degrees. The incline of seventy degrees is twenty-two degrees. The incline of eighty degrees is twenty-three degrees. The incline of ninety degrees is twenty-three and a half degrees.

ח וְאִם יִהְיוּ אֲחָדִים בְּמִנְיָן תִּקַּח לָהֶם מְנָתָם מִבֵּין שְׁתֵּי הַנְּטִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ. כֵּיצַד. חָמֵשׁ מַעֲלוֹת נְטִיָּתָם שְׁתֵּי מַעֲלוֹת. וְאִם הָיָה מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת כ"ג נְטִיָּתָם ט' מַעֲלוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל הָאֲחָדִים שֶׁהֵן עִם הָעֲשָׂרוֹת:

8 And if there be single digits, take their divergence for them from between the two [proximate] inclines [of tens], like we explained with the sun and with the moon. How is this? The incline of five degrees is two degrees. And if the amount of degrees was twenty-three, their incline is nine degrees. And in this way [should you calculate] with all the single digits that are with the tens.

ט וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע הַנְּטִיָּה שֶׁל מַעֲלוֹת מֵאַחַת עַד צ'. תֵּדַע נְטִיָּתָם כֻּלָּן כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ בְּרֹחַב הַיָּרֵחַ. שֶׁאִם הָיָה הַמִּנְיָן יֶתֶר עַל צ' עַד ק"פ תִּגְרַע אוֹתוֹ מִק"פ. וְאִם הָיָה יוֹתֵר עַל ק"פ עַד ר"ע תִּגְרַע מִמֶּנּוּ ק"פ. וְאִם הָיָה יוֹתֵר עַל ר"ע עַד ש"ס תִּגְרַע אוֹתוֹ מִש"ס. וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע נְטִיָּתוֹ וְהוּא נְטִיַּת אוֹתוֹ הַמִּנְיָן שֶׁבְּיָדְךָ בְּלֹא גֵּרָעוֹן וְלֹא תּוֹסֶפֶת:

9 And once you know the incline of the degrees up to ninety, you will know the incline of all of [the degrees], in the way that we informed you about the width of the moon: That if the amount was more than ninety up to one hundred and eighty, subtract it from one hundred and eighty. And if the amount was more than one hundred and eighty to two hundred and seventy, subtract one hundred and eighty from it. And if it was more than two hundred and seventy to three hundred and sixty, subtract it from three hundred and sixty. And you will know the incline of the remainder, and it is the incline of that amount that is in your hand (from 19:7-8 above) – without subtraction and without addition.

י אִם תִּרְצֶה לֵידַע כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא הַיָּרֵחַ נוֹטֶה מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה כְּנֶגֶד צְפוֹן הָעוֹלָם אוֹ כְּנֶגֶד דְּרוֹם הָעוֹלָם. תֵּדַע תְּחִלָּה כַּמָּה נְטִיַּת הַמַּעֲלָה שֶׁהִיא מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וּלְאֵי זֶה רוּחַ הִיא נוֹטָה לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם. וְתַחֲזֹר וְתַחְשֹׁב וְתוֹצִיא רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן וְתִרְאֶה אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי. אִם נִמְצְאוּ רֹחַב הַיָּרֵחַ וּנְטִיַּת מַעֲלָתוֹ בְּרוּחַ אַחַת כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם צְפוֹנִים אוֹ דְּרוֹמִיִּים תְּקַבֵּץ שְׁנֵיהֶם. וְאִם נִמְצְאוּ בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת כְּגוֹן שֶׁהָיָה הָאֶחָד דְּרוֹמִי וְהָאֶחָד צְפוֹנִי. תִּגְרַע הַמְּעַט מִשְּׁנֵיהֶם מִן הָרַב וְהַנִּשְׁאָר הוּא מֶרְחַק הַיָּרֵחַ מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁהָיָה בָּהּ הָרַב בִּשְׁנֵיהֶם:

10 If you want to know how many degrees the moon inclines from the the even [circle] towards the north of the universe or towards the south of the universe: First know how much is the incline of the degree which is the true place of the moon, and to which direction it inclines – to the north or to the south. Then go back and calculate and produce the first width of the moon and see if it is northern or southern. If the width of the moon and the incline of its degree are in one direction – such as if both of them were northern or southern – gather the sum of both of them. But if it comes out about the two directions that one is northern and one is southern, subtract the smaller of the two of them from the larger. And the remainder is the distance of the moon from the even [circle] in that direction which was the larger of the two of them.

יא כֵּיצַד בָּאנוּ לֵידַע כַּמָּה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה בְּלֵיל הָרְאִיָּה שֶׁהוּא שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמַּעֲלַת הַיָּרֵחַ הָיְתָה י"ט מִמַּזַּל שׁוֹר. נְטִיָּתָהּ בַּצָּפוֹן כְּמוֹ י"ח מַעֲלוֹת. וְרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה בַּדָּרוֹם כְּמוֹ ד' מַעֲלוֹת. תִּגְרַע הַמְּעַט מִן הָרַב יִשָּׁאֵר י"ד מַעֲלוֹת. וְנִמְצָא הַיָּרֵחַ רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה י"ד מַעֲלוֹת לְרוּחַ צָפוֹן. שֶׁהֲרֵי הַמִּנְיָן הָרַב שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיָה צְפוֹנִי. וְכָל חֶשְׁבּוֹן זֶה בְּקֵרוּב בְּלֹא דִּקְדּוּק לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בִּרְאִיָּה:

11 How is this? [If] we came to know how much the moon is inclining from the even [circle] on the night of the sighting, which is the Second of the month of Iyar of this year: And you have already known that the degree of the moon was nineteen degrees into the constellation of Taurus – its incline is about eighteen degrees to the north – and [that] the width of the moon was about four degrees to the south. Subtract the smaller from the larger. The remainder will be fourteen degrees. And it comes out that the moon is fourteen degrees from the even [circle] in the northern direction. As the larger amount – which is eighteen – was surely northern. And all of this calculation is approximate, as it is not useful in the sighting.

יב אִם תִּרְצֶה לֵידַע לְאֵי זוֹ רוּחַ מֵרוּחוֹת הָעוֹלָם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ נוֹטֶה. תַּחְשֹׁב וְתֵדַע מֶרְחַקּוֹ מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה. אִם יִהְיֶה עַל הַקַּו הַשָּׁוֶה אוֹ קָרוֹב מִמֶּנּוּ בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם. יֵרָאֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אֶמְצַע מַעֲרָב וְתֵרָאֶה פְּגִימָתוֹ מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם בְּשָׁוֶה:

12 If you want to know to which direction of the directions of the [universe] the moon inclines, calculate and know its distance from the even [circle]: If it is exactly on the even [circle] or within two or three degrees close to it to the north or to the south, it will appear even in the middle of the west and its [shady side] will appear exactly towards the east of the universe.

יג וְאִם יִהְיֶה רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לִצְפוֹן הָעוֹלָם. יֵרָאֶה בֵּין מַעֲרַב הָעוֹלָם וּבֵין צְפוֹנוֹ. וְתֵרָאֶה פְּגִימָתוֹ נוֹטָה מִכְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם כְּנֶגֶד דְּרוֹם הָעוֹלָם:

13 But if it would be further to the north of the universe from the even [circle], it will be seen between the west of the universe and its north. And its [shady side] will be appear inclining across from the east of the universe towards the north of the universe.

יד וְאִם הָיָה רָחוֹק מֵעַל הַקַּו הַשָּׁוֶה לִדְרוֹם הָעוֹלָם. יֵרָאֶה בֵּין מַעֲרַב הָעוֹלָם וּבֵין דְּרוֹמוֹ. וְתֵרָאֶה פְּגִימָתוֹ נוֹטָה מִכְּנֶגֶד מִזְרַח הָעוֹלָם כְּנֶגֶד צְפוֹן הָעוֹלָם. וּלְפִי רֹב הַמֶּרְחָק וּלְפִי רֹב הַנְּטִיָּה:

14 And if it was further to the south of the universe from the even [circle], it will be seen between the west of the universe and its south. And its [shady side] will appear inclining across from the east of the universe towards the north of the universe. And according to the greatness of the distance [is] the greatness of the incline.

טו וּמֵחֲקִירַת הָעֵדִים שֶׁאוֹמְרִין לָהֶם כַּמָּה הָיָה גָּבוֹהַּ. וְדָבָר זֶה יִוָּדַע מִקֶּשֶׁת הָרְאִיָּה. שֶׁבִּזְמַן שֶׁתִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה קְצָרָה יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ כְּאִלּוּ הוּא קָרוֹב מִן הָאָרֶץ. וּבִזְמַן שֶׁתִּהְיֶה אֲרֻכָּה יֵרָאֶה גָּבוֹהַּ מֵעַל הָאָרֶץ. וּלְפִי אֹרֶךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה לְפִי גָּבְהוֹ מֵעַל הָאָרֶץ בִּרְאִיַּת הָעֵינַיִם:

15 And among the investigations of the witnesses is that we say to them, "How high was [it]?" And this thing is known by the arc of the sighting: At the time that the arc of the sighting is small, the moon will appear as if it it close to the earth. And at a time when it is long, it will appear high from upon the earth. So its height from upon the earth as seen by the eyes [is] according to the size of the arc of the sighting.

טז הֲרֵי בֵּאַרְנוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת כָּל הַדְּרָכִים שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם בִּידִיעַת הָרְאִיָּה וּבַחֲקִירַת הָעֵדִים. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַכּל יָדוּעַ לַמְּבִינִים וְלֹא יֶחְסְרוּ דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְלֹא יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אַחֲרֶיהָ בִּסְפָרִים אֲחֵרִים. (ישעיה לד טז) "דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה'" וְקִרְאוּ, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה: סָלִיק הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ

16 See that we have elucidated the calculations of all of the ways that we require about the knowledge of the sighting and the investigating of the witnesses; so that all will be known to those who understand and that no path of the paths of the Torah be missing and that they [need] to stray to seek after it in other books. "Search and read it in the book of the Lord; not one of these shall be absent" (Isaiah 34:16).

Previous Chapter