Mishneh Torah, Rest on the Tenth of Tishrei Chapter 2

Chapter 2

א הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַאֲכָלִין הָרְאוּיִין לֶאֱכל לָאָדָם כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה שֶׁהִיא פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה כִּמְעַט הֲרֵי זֶה חַיָּב. וְכָל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר זֶה. וְכֵן הַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לִשְׁתִיַּת אָדָם כִּמְלוֹא לֻגְמָיו שֶׁל שׁוֹתֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי לֻגְמָיו חַיָּב. וְכַמָּה מְלוֹא לֻגְמָיו כְּדֵי שֶׁיְּסַלְּקֵם לְצַד אֶחָד וְיֵרָאֶה מָלֵא לֻגְמָיו. וְשִׁעוּר זֶה בְּאָדָם בֵּינוֹנִי פָּחוֹת מֵרְבִיעִית. וְכָל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר זֶה. וְהָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֵין מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר אֶחָד:

1 One who eats foods fitting for human consumption of the size of a thick date — which is slightly smaller than a [large] egg ( kabeitsah) — on Yom Kippur is liable. And all foods combine to this measure. Similarly, one who drinks beverages fitting for human drinking of the [full] volume of the cheek of the drinker — each and everyone according to his cheek — is liable. How much is the [full] volume of his cheek? It is such that if he pushed [the liquid] to one side, it looks like his cheek is full. This measure in an average person is less than a reviit. And all beverages combine to this measure; but eating and drinking do not combine to one measure.

ב אֶחָד הָאוֹכֵל אֳכָלִים הַמֻּתָּרִים אוֹ שֶׁאָכַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִין כְּגוֹן פִּגּוּל וְנוֹתַר וְטֶבֶל וּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וְחֵלֶב אוֹ דָּם הוֹאִיל וְאָכַל אֳכָלִים הָרְאוּיִין לָאָדָם הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת מִשּׁוּם אוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:

2 Whether one eats permitted foods or forbidden foods — such as sacrificial meat that was slaughtered with the intent to eat it after the designated time, sacrificial meat that was (actually) left over past the time, untithed food, meat from an unslaughtered (or improperly slaughtered) animal, meat from an animal with a mortal defect, forbidden fat, or blood — seeing as he ate foods fitting for human consumption, he is surely liable for excision on account of eating on Yom Kippur.

ג אָכַל אוֹ שָׁתָה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בַּחֲצִי שִׁעוּר אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָּא עַל כַּשִּׁעוּר. וְהָאוֹכֵל אוֹ הַשּׁוֹתֶה חֲצִי שִׁעוּר מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

3 [If] one ate or drank less than this measure, he is not liable for excision. Even though [consuming] a partial measure is Biblically forbidden, we are only liable for excision for a [full] measure. However, one who eats or drinks a partial measure receives (rabbinic) lashes for rebellion.

ד אָכַל מְעַט וְחָזַר וְאָכַל אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף אֲכִילָה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְכַשִּׁעוּר וְאִם לָאו אֵין מִצְטָרְפוֹת לְכַשִּׁעוּר. שָׁתָה מְעַט וְחָזַר וְשָׁתָה אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת שְׁתִיָּה רִאשׁוֹנָה עַד סוֹף שְׁתִיָּה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית מִצְטָרְפִין לְשִׁעוּר וְאִם לָאו אֵין מִצְטָרְפִין:

4 [If] one ate a little and then ate again: If the time that elapsed from the beginning of the first eating to the end of the second eating was less than the time it takes to eat three eggs, they combine to the measure; but if not, they do not combine to the measure. [If] one drank a little and then drank again: If the time that elapsed from the beginning of the first drinking to the end of the second drinking was less than the time it takes to drink a reviit, they combine to one measure; but if not, they do not combine [to one measure].

ה אָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְמַאֲכַל אָדָם כְּגוֹן עֲשָׂבִים הַמָּרִים אוֹ שְׂרָפִים הַבְּאוּשִׁין אוֹ שֶׁשָּׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה כְּגוֹן צִיר אוֹ מוּרְיָס וְחֹמֶץ חַי אֲפִלּוּ אָכַל וְשָׁתָה מֵהֶן הַרְבֵּה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכָּרֵת. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

5 [If] one ate foods that are not fitting for human consumption, such as bitter grasses or foul syrups; or drank liquids that are not fitting for human drinking, such as [fish-]broth, fish oil or undiluted vinegar, he is exempt from excision — even [if] he ate or drank a lot. However he receives lashes for rebellion.

ו שָׁתָה חֹמֶץ מָזוּג בְּמַיִם חַיָּב. הַכּוֹסֵס פִּלְפְּלִין וְזַנְגְּבִיל יָבֵשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן פָּטוּר. אֲבָל זַנְגְּבִיל רָטֹב חַיָּב. אָכַל עֲלֵי גְּפָנִים פָּטוּר. לוּלְבֵי גְּפָנִים חַיָּב. וְאֵלּוּ הֵן לוּלְבֵי גְּפָנִים כָּל שֶׁלִּבְלְבוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. יֶתֶר עַל זֶה הֲרֵי הֵן כְּעֵצִים וּפָטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ:

6 [If] one drank vinegar diluted in water, he is liable. One who chews peppercorns or dry ginger and that which is similar to them is exempt; but [if it was] fresh ginger, [he is] liable. If one ate grape leaves, he is exempt; grapevine tendrils, he is liable. These are grapevine tendrils — anything that blooms in the Land of Israel from Rosh Hashanah until Yom Kippur. Beyond this, they are surely like wood — so [he is] exempt; and likewise all that is similar to these.

ז אָכַל צָלִי בְּמֶלַח מִצְטָרֵף הַמֶּלַח לַבָּשָׂר. צִיר שֶׁעַל גַּבֵּי יָרָק מִצְטָרֵף. מִפְּנֵי שֶׁמַּכְשִׁירֵי הָאֹכֶל הַמְעֹרָבִים עִם הָאֹכֶל כְּאֹכֶל הֵן חֲשׁוּבִים. הָיָה שָׂבֵעַ מֵאֲכִילָה גַּסָּה שֶׁאָכַל עַד שֶׁקָּץ בִּמְזוֹנוֹ וְאָכַל יֶתֶר עַל שָׂבְעוֹ פָּטוּר כְּמִי שֶׁאָכַל אֳכָלִין שֶׁאֵינָם רְאוּיִין לַאֲכִילָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַמַּאֲכָל הַיָּתֵר רָאוּי לְרָעֵב אֵינוֹ רָאוּי לְכָל מִי שֶׁשָּׂבֵעַ כְּזֶה:

7 [If] one ate roasted meat in salt, the salt combines with the meat [for the measure]; broth that is on a vegetable combines [with the vegetables] — because [food-items that help] prepare the food, [and] that are mixed with the food, are considered like [the] food. If one was full from gluttonous eating — [meaning] that he ate until he spurned his food — and [then] ate more than his fill, he is exempt like one who ate foods that are not fit for eating. As even though this extra food is fit for one who is hungry, it is not fit for any one who is full like this.

ח חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁשָּׁאַל לֶאֱכל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁהָרוֹפְאִים הַבְּקִיאִין אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר דַּיִּי. אָמַר הַחוֹלֶה אֵינִי צָרִיךְ וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר צָרִיךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רוֹפֵא בָּקִי. רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר צָרִיךְ וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ. מִקְצָת הָרוֹפְאִין אוֹמְרִין צָרִיךְ וּמִקְצָתָן אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב אוֹ אַחַר הַבְּקִיאִין. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר הַחוֹלֶה צָרִיךְ אֲנִי. אֲבָל אִם אָמַר צָרִיךְ אֲנִי מַאֲכִילִין אוֹתוֹ. לֹא אָמַר הַחוֹלֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ וְנֶחְלְקוּ הָרוֹפְאִים וְהָיוּ כֻּלָּם בְּקִיאִין וְאֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ אֵינוֹ צָרִיךְ כְּמִנְיָן שֶׁאָמְרוּ צָרִיךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ:

8 If a patient who is seriously ill asks for food on Yom Kippur, he should be given to eat as he desires, until he says "enough," even though competent physicians say that he does not need any food. If the patient says that he does not require food, and the physician says that he does, he should be fed in accordance with the physician's order, provided that the physician is competent. If one physician says that the patient needs food and another says that he does not, he should be given food. [If] some physicians say he needs to and others say he does not need to, we go according to the majority or [according to] the more expert ones. And this is so long as the ill person does not say, "I need [to eat]." But if he says, "I need [to eat]," we feed him. [If] the ill person does not say that he needs [to eat] and the physicians disagree and all of them were experts and those who said that he does not need to [eat] are of the same number as those who said he needs [to eat], we feed him.

ט עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא. אִם נִתְקָרְרָה דַּעְתָּהּ בְּזִכָּרוֹן זֶה מוּטָב וְאִם לָאו מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב נַפְשָׁהּ. וְכֵן מִי שֶׁאָחֲזוֹ בֻּלְמוֹס מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. וַאֲפִלּוּ נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִיָּד וְאֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמְצְאוּ דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין:

9 [In a case of] a pregnant woman who smelled [food and wants to eat it], we whisper in her ear that it is Yom Kippur. If she calmed down with this reminder, [all] is well (and we do not feed her); but if not, we feed her until she calms down. And likewise do we feed one who is struck with bulmos (a dangerous disease similar to bulimia that causes ravenous hunger), until his eyes light up. We even feed him unslaughtered animals and disgusting animals immediately; and we do not delay until things that are permissible are found.

י קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים מְחַנְּכִין אוֹתוֹ לְשָׁעוֹת. כֵּיצַד. הָיָה רָגִיל לֶאֱכל בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּשָׁלֹשׁ. הָיָה רָגִיל בְּשָׁלֹשׁ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּאַרְבַּע. לְפִי כֹּחַ הַבֵּן מוֹסִיפִין לְעַנּוֹת אוֹתוֹ בְּשָׁעוֹת. בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת:

10 A boy of nine years [or] of ten years should be trained to fast by the hours. For example, if he is used to eat at eight o'clock in the morning, he should be fed at nine; if he is used to eat at nine, he should be fed at ten; the number of hours is to be increased in accordance with the physical strength of the boy. A boy or a girl of eleven should fast the entire day, according to a rabbinical enactment, so as to be trained in the observance of religious duties.

יא בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הֲרֵי הֵן כִּגְדוֹלִים לְכָל הַמִּצְוֹת וּמַשְׁלִימִין מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל אִם לֹא הֵבִיאוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עֲדַיִן קְטַנִּים הֵן וְאֵינָם מַשְׁלִימִין אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. קָטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע אֵין מְעַנִּין אוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי סַכָּנָה:

11 A girl of twelve years and one day (i.e. twelve complete years) and a boy of thirteen years and one day who have grown two [pubic] hairs are [considered] like adults for all commandments, and are Biblically obligated to complete the fast. But if they did not grow two hairs, they are still [considered] minors and are only [rabbinically] obligated to complete the fast. We do not have a child under nine afflict himself on Yom Kippur, so that he does not come to a danger.

Previous Chapter Next Chapter