ב ודע, כי כאשר ידעו זה השלמים, הגיע אליהם מן היראה והכניעה ופחד האלוה ויראתו ובשתם ממנו, בדרכים אמיתיים לא דמיוניים, מה ששם צפונותיהם עם נשותיהם ובבית המרחץ, כנגליהם עם שאר בני אדם – כמו שתמצא מנהג חכמינו המפורסמים עם נשותיהם ״מגלה טפח ומכסה טפח״; ואמרו גם כן ״אי זה הוא צנוע? כל הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום״. וכבר ידעת הזהירם מ׳לכת בקומה זקופה׳ – ״משום ׳מלא כל הארץ כבודו׳״ – לישב בלב בני אדם באלו המעשים כולם הענין אשר זכרתי לך, והוא שאנחנו תמיד בין ידי האלוה ית׳ ולפני שכינתו נלך ונשוב. וגדולי ׳חכמינו ז״ל׳ היו נמנעים מלגלות ראשם, להיות ה׳שכינה׳ מחופפת על האדם ומסוככת אותו. וכן היו ממעטים בדבריהם לזאת הכונה – וכבר בארנו מה שראוי לבארו במיעוט הדברים – ב׳אבות׳: ״כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים״.
2 When the perfect bear this in mind, they will be filled with fear of God, humility, and piety, with true, not apparent, reverence and respect of God, in such a manner that their conduct, even when alone with their wives or in the bath, will be as modest as they are in public intercourse with other people. Thus it is related of our renowned Sages that even in their sexual intercourse with their wives they behaved with great modesty. They also said, “Who is modest? He whose conduct in the dark night is the same as in the day.” You know also how much they warned us not to walk proudly, since “the fulness of the whole earth is His glory” (Isa. 6:3). They thought that by these rules the above-mentioned idea will be firmly established in the hearts of men, viz., that we are always before God, and it is in the presence of His glory that we go to and fro. The great men among our Sages would not uncover their heads because they believed that God’s glory was round them and over them; for the same reason they spoke little. In our Commentary on the Sayings of the Fathers (chap. 1:17) we have fully explained how we have to restrict our speech. Comp. “For God is in heaven and thou upon earth, therefore let thy words be few” (Eccles. v. i).