א ה׳מצוות׳ אשר כלל אותם הכלל התשיעי, הם ׳המצוות׳ אשר ספרנום ב״ספר אהבה״ וסיבת כולם מבוארת – רצוני לומר: שכונת העבודות ההם – זכרון האלוה תמיד ואהבתו ויראתו ושמירת ה׳מצוות׳ כולם ושיאמן באלוה ית׳ מה שהוא הכרחי לכל בעל דת שיאמינהו, והם התפילה ו׳קריאת שמע׳ ו׳ברכת המזון׳ ומה שנדבק בהם ו׳ברכת כהנים׳ ו׳תפילין ומזוזה וציצית׳ וקנות ׳ספר תורה׳ וקרות בו לעיתים. כל אלה מעשים שילמדו דעות מועילות, והכל מבואר נגלה אינו צריך לדבר אחר, מפני שהוא כפל דברים לא דבר אחר.
1 THE precepts of the ninth class are those enumerated in the Section on Love. Their reason is obvious. The actions prescribed by them serve to remind us continually of God, and of our duty to fear and to love Him, to keep all His commandments, and to believe concerning God that which every religious person must believe. This class includes the laws of Prayer, Reading of Shema, Grace, and duties connected with these, Blessing of the priests, Tefillin, Mezuzah, Ẓiẓit, acquiring a scroll of the Law, and reading in it at certain times. The performance of all these precepts inculcates into our heart useful lessons. All this is clear, and a further explanation is superfluous, as being a mere repetition and nothing else.