ה ואתם עדת בעלי העיון! הנשאר על זה האיש תרעומת אחר זאת ההקדמה? ואם יחשוב אדם אחר זה המאמר שעלה בידו מופת על זאת השאלה? ואם ידמה אדם – וכל שכן אריסטו – כי הדבר אשר התבאר במופת תהיה קבלתו יותר חלושה אם לא ישמעו טענות החולקים עליו? ועוד, שומו זה דעת לו ושראיותיו עליו טענות – האם אריסטו יסכול ההפרש בין הטענות והמופתים, ובין הדעות אשר תחזק המחשבה בהם או תחלש, ובין הענינים המופתיים? ועוד, זה המאמר ההגדי אשר קדמהו מהודות האמת לבעל דינו עד שיחזק דעתו – הזה כולו יצטרך אליו במופתך? לא! אבל כונתו כולה היא – שיבאר שדעתו יותר נכון מדעות החולקים עליו, ממי שאמר שהעיון הפילוסופי יביא אל היות השמים נופלים תחת ההויה וההפסד, אלא שהם לא נעדרו כלל, או נתהוו ולא יפסדו, ושאר מה שיזכור מהדעות ההם. וזה – אמת בלא ספק כי דעתו יותר קרוב אל האמת מדעותם לפי לקיחת הראיה מטבע המציאות; ואנחנו לא כן נחשוב כמו שאבאר. אבל כבר גברו התאוות על רוב הכתות ואפילו על הפילוסופים וירצו לקים שאריסטו באר זאת השאלה במופת. ואולי לדעתם אריסטו באר זאת השאלה במופת והוא לא שיער שעשה מופת עד שהתעוררו לזה אחריו. אמנם אני אין ספק אצלי בשאלו הדעות אשר יזכרם אריסטו באלו הענינים – רצוני לומר: קדמות העולם, ועילת התחלף תנועות הגלגלים, וסדר השכלים – כל זה אין מופת עליו, ולא חשב אריסטו כלל שהמאמרים ההם – מופת, אבל כמו שזכר שדרכי עשות הראיה על אלו הדברים שעריהם נעולים בפנינו ואין אצלנו התחלה להם שנעשה ראיה בה.
5 Now, I ask you, men of intelligence, can we have any complaint against him after this frank statement? Or can any one now imagine that a real proof has been given for the Eternity of the Universe? Or can Aristotle, or any one else, believe that a theorem, though fully proved, would not be acceptable unless the arguments of the opponents were fully refuted? We must also take into consideration that Aristotle describes this theory as his opinion, and his proofs as arguments. Is Aristotle ignorant of the difference between argument and proof? between opinions, which may be received more or less favourably, and truths capable of demonstration? or would rhetorical appeal to the impartiality of opponents have been required for the support of his theory if a real proof had been given? Certainly not. Aristotle only desires to show that his theory is better than those of his opponents, who hold that philosophical speculation leads to the conviction that the heavens are transient, but have never been entirely without existence; or that the heavens have had a beginning, but are indestructible; or to defend any of the other views mentioned by him. In this he is undoubtedly right; for his opinion is nearer the truth than theirs, so far as a proof can be taken from the nature of existing things: we differ from him, as will be explained. Passion, that exercises great influence in most of the different sects, must have influenced even the philosophers who wished to affirm that Aristotle demonstrated his theory by proof. Perhaps they really believe it, and assume that Aristotle himself was not aware of it, as it was only discovered after his death! My conviction is, that what Aristotle says on the Eternity of the Universe, the cause of the variety in the motion of the spheres and the order of the Intelligences, cannot be proved, and that Aristotle never intended to prove these things. I agree with him that the ways of proving this theory have their gates closed before us, there being no foundation on which to build up the proof.