ד וכל מלת ׳שמיעה׳ שבאה בחק האלוה – אם יראה מפשוטו של כתוב שהוא מהענין הראשון הוא ספור על ההשגה והוא מהענין השלישי ״וישמע ה׳״, ״בשמעו את תלונותיכם״ – כל זה השגת מדע; ואם נראה מפשוטו של כתוב שהוא מן הענין השני הוא ספור על ענותו ית׳ לצעקת הצועק למלא שאלתו או לא יענה לצעקתו ולא ימלא שאלתו ״שמוע אשמע צעקתו״, ״ושמעתי כי חנון אני״, ״הטה ה׳ אזנך ושמע״, ״ולא שמע ה׳ בקולכם ולא האזין אליכם״, ״גם כי תרבו תפלה אינני שומע״, ״כי אינני שומע אותך״ – וזה הרבה.
4 The verb shama‘, used in reference to God, must be taken in the sense of perceiving, which is part of the third signification, whenever, according to the literal interpretation of the passage, it appears to have the first meaning: comp. “And the Lord heard it” (Num. 11:1); “For that He heareth your murmurings” (Exod. 16:7). In all such passages mental perception is meant. When, however, according to the literal interpretation the verb appears to have the second signification, it implies that God responded to the prayer of man and fulfilled his wish, or did not respond and did not fulfil his wish: “I will surely hear his cry” (Exod. 22:23); “I will hear, for I am gracious” (ib. 27); “Bow down thine ear, and hear” (2 Kings 19:16); “But the Lord would not hearken to your voice, nor give ear unto you” (Deut. 1:45); “Yea, when ye make many prayers, I will not hear” (Isa. 1:15); “For I will not hear thee” (Jer. 7:16). There are many instances in which shama‘ has this sense.