Guide for the Perplexed, Part 1 Chapter 15

Chapter 15

א ׳נצב׳ או ׳יצב׳ – ואף על פי שנשתנו שני השרשים – הענין אחד כמו שידעת בכל שמושיהם.
1 ALTHOUGH the two roots naẓab and yaẓab are distinct, yet their meaning is, as you know, identical in all their various forms.
ב וזה השם משתתף. פעמים יהיה בענין הקימה וההתיצבות: ״ותתצב אחותו מרחוק״, ״יתיצבו מלכי ארץ״, ״יצאו נצבים״. ויהיה בענין הקיום וההתמדה: ״דברך נצב בשמים״ – כלומר: קיים עומד.
2 The verb has several meanings: in some instances it signifies “to stand or “to place oneself,” as “And his sister stood (va-tetaẓẓab) afar off” (Exod. 2:4); “The kings of the earth set themselves” (yiyaẓẓebu) (Ps. 2:2); “They came out and stood” (niẓẓabim) (Num. 16:27). In other instances it denotes continuance and permanence, as, “Thy word is established (niẓẓab) in Heaven” (Ps. 119:89), i.e., it remains for ever.
ג וכל מה שבא מזה השם בחק הבורא הוא מזה הענין: ״והנה ה׳ נצב עליו״ – קיים עומד עליו – כלומר: על ה׳סולם׳ אשר קצהו הראשון בשמים וקצהו האחרון בארץ, ובו יעלה כל מי שיעלה, עד שישיג מי שעליו בהכרח, אחר שהוא עומד קיים על ראש ה׳סולם׳.
3 Whenever this term is applied to God it must be understood in the latter sense, as, “And, behold, the Lord stood (niẓẓab) upon it” (Gen. 28:13), i.e., appeared as eternal and everlasting “upon it,” namely, upon the ladder, the upper end of which reached to heaven, while the lower end touched the earth. This ladder all may climb up who wish to do so, and they must ultimately attain to a knowledge of Him who is above the summit of the ladder, because He remains upon it permanently.
ד ומבואר הוא שמאמרי הנה ׳עליו׳ הוא כפי זה המשל הנשוא. ו׳מלאכי אלהים׳ הם הנביאים, שנאמר בהם בפרוש ״וישלח מלאך״, ״ויעל מלאך ה׳ מן הגלגל אל הבוכים״. ומה טוב אמרו: ״עולים ויורדים״ – ה׳עליה׳ קודם ה׳ירידה׳ – כי אחר ה׳עליה׳ וההגעה אל מעלות ידועות מן ה׳סולם׳ תהיה ה׳ירידה׳ במה שפגש מן הענין – להנהגת אנשי הארץ ולמודם, אשר בעבור זה כנה ב׳ירידה׳ כמו שבארנו.
4 It must be well understood that the term “upon it” is employed by me in harmony with this metaphor. “Angels of God” who were going up represent the prophets. That the term “angel” was applied to prophets may clearly be seen in the following passages: “He sent an angel” (Num. 20:16); “And an angel of the Lord came up from Gilgal to Bochim” (Judges 2:1). How suggestive, too, is the expression “ascending and descending on it”! The ascent is mentioned before the descent, inasmuch as the “ascending” and arriving at a certain height of the ladder precedes the “descending,” i.e., the application of the knowledge acquired in the ascent for the training and instruction of mankind. This application is termed “descent,” in accordance with our explanation of the term yarad (chapter x.).
ה ואשוב אל עניננו כי ׳נצב עליו׳ – מתמיד קיים נשאר – לא שהוא התיצבות גשם. ומזה הענין ״ונצבת על הצור״. כבר התבאר לך כי ׳נצב׳ ו׳עמד׳ ענינם אחד בזה הענין. וכבר אמר: ״הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב״.
5 To return to our subject. The phrase “stood upon it” indicates the permanence and constancy of God, and does not imply the idea of physical position. This is also the sense of the phrase “Thou shalt stand upon the rock” (Exod. 33:21). It is therefore clear that niẓẓab and ‘amad are identical in this figurative signification. Comp. “Behold, I will stand (‘omed) before thee there upon the rock in Horeb” (Exod. 17:6).
Previous ChapterNext Chapter