Guide for the Perplexed, Introductions Chapter 3

Chapter 3

א סיבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים או בחיבור מן החיבורים – אחת משבע סיבות:
1 [ON METHOD] THERE are seven causes of inconsistencies and contradictions to be met with in a literary work.
ב הסיבה הראשונה היא – שיהיה המחבר ממי שקיבץ דברי אנשים ולהם דעות מתחלפות וחסר הבעלים ולא יחס כל מאמר לאומרו וימצא בחיבור ההוא סתירה או הפך להיות אחת משתי הגזרות דעת איש אחד והגזרה האחרת דעת איש אחר:
2 The first cause arises from the fact that the author collects the opinions of various men, each differing from the other, but neglects to mention the name of the author of any particular opinion. In such a work contradictions or inconsistencies must occur, since any two statements may belong to two different authors.
ג והסיבה השנית – היות לבעל הספר ההוא דעת ואחר כן שב ממנו ונכתבו מאמריו הראשון והשני:
3 Second cause: The author holds at first one opinion which he subsequently rejects in his work, however, both his original and altered views are retained.
ד והסיבה השלישית – היות המאמרים ההם אינם כולם כפי פשוטם אבל יהיה קצתם כפשוטם וקצתם – משל ויהיה לו תוך; או יהיו שתי הגזרות יחד הסותרות זו את זו לפי הנראה – משלים וכשיובנו כפי פשוטיהם יהיו סותרות זו את זו או זו הפך זו:
4 Third cause: The passages in question are not all to be taken literally: some only are to be understood in their literal sense, while in others figurative language is employed, which includes another meaning besides the literal one: or, in the apparently inconsistent passages, figurative language is employed which, if taken literally, would seem to be contradictories or contraries.
ה והסיבה הרביעית – שיהיה שם בענין תנאי שלא פורש במקומו להכרח מה או יהיו שני הנושאים מתחלפים ולא התבאר אחד מהם במקומו – ותראה סתירה בדבר ואין שם סתירה:
5 Fourth cause: The premises are not identical in both statements, but for certain reasons they are not fully stated in these passages: or two propositions with different subjects which are expressed by the same term without having the difference in meaning pointed out, occur in two passages. The contradiction is therefore only apparent, but there is no contradiction in reality.
ו והסיבה החמישית – צורך הלימוד וההבנה. והוא שיהיה ענין סתום קשה לצירו יצטרך לזכרו או ללקחו הקדמה בבאור ענין קל הציור צריך שיוקדם בלימוד לפני הראשון ההוא – להיות ההתחלה לעולם בקל – ויצטרך המלמד שיקל בהבנת הענין ההוא הראשון על אי זה דרך שיזדמן ובעיון גס ולא ידקדק באמיתתו אבל יונח כפי דמיון השומע עד שיובן מה שירצה בו עתה להבינו ואחר כן ידוקדק בעיון הענין הסתום ההוא ותתבאר אמיתתו במקום הנאות לו:
6 The fifth cause is traceable to the use of a certain method adopted in teaching and expounding profound problems. Namely, a difficult and obscure theorem must sometimes be mentioned and assumed as known, for the illustration of some elementary and intelligible subject which must be taught beforehand the commencement being always made with the easier thing. The teacher must therefore facilitate, in any manner which he can devise, the explanation of those theorems, which have to be assumed as known, and he must content himself with giving a general though somewhat inaccurate notion on the subject. It is, for the present, explained according to the capacity of the students, that they may comprehend it as far as they are required to understand the subject. Later on, the same subject is thoroughly treated and fully developed in its right place.
ז והסיבה הששית – התעלמות הסתירה והיותה בלתי מתבארת אלא אחר הקדמות רבות. וכל מה שיצטרך להראותה אל הקדמות יותר היא יותר נעלמת. ויעלם זה מן המחבר ויחשוב ששתי הגזרות הראשונות – אין סתירה ביניהם; וכשתלקח כל גזרה מהם ותחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מהם מה שיתחיב וכן יעשה בכל תולדה תחובר אליה הקדמה צודקת ויולד מה שיתחייב – יגיע הענין אחר הקשות רבות אל סתירה בין שתי התולדות האחרונות או הפך; וכמו זה הוא שיעלם מן החכמים המחברים. אך כשיהיו שתי הגזרות הראשונות נראות הסתירה אלא ששכח הראשונה כשכתב האחרת במקום אחר מן החיבור – זאת היא פחיתות גדולה מאד ולא ימנה זה בכלל מי שיבחנו דבריו:
7 Sixth cause: The contradiction is not apparent, and only becomes evident through a series of premises. The larger the number of premises necessary to prove the contradiction between the two conclusions, the greater is the chance that it will escape detection, and that the author will not perceive his own inconsistency. Only when from each conclusion, by means of suitable premises, an inference is made, and from the enunciation thus inferred, by means of proper arguments, other conclusions are formed, and after that process has been repeated many times, then it becomes clear that the original conclusions are contradictories or contraries. Even able writers are liable to overlook such inconsistencies. If, however, the contradiction between the original statements can at once be discovered, and the author, while writing the second, does not think of the first, he evinces a greater deficiency, and his words deserve no notice whatever.
ח והסיבה השביעית – צורך הדברים בענינים עמוקים מאוד יצטרך להעלים קצת עניניהם ולגלות קצתם; ופעמים יביא הצורך כפי אמירה אחת להימשך הדברים בה כפי הנחת הקדמה אחת ויביא הצורך במקום אחר להימשך הדברים בה לפי הקדמה סותרת לראשונה; וצריך שלא ירגישו ההמון בשום פנים במקום הסתירה ביניהם ושיעשה המחבר תחבולה להעלים אותו בכל צד:
8 Seventh cause: It is sometimes necessary to introduce such metaphysical matter as may partly be disclosed, but must partly be concealed: while, therefore, on one occasion the object which the author has in view may demand that the metaphysical problem be treated as solved in one way, it may be convenient on another occasion to treat it as solved in the opposite way. The author must endeavour, by concealing the fact as much as possible, to prevent the uneducated reader from perceiving the contradiction.
ט אמנם הסתירה הנמצאת ב׳משנה׳ וב׳בריתות׳ היא כפי הסיבה הראשונה. כמו שתמצאם אומרים תמיד ׳קשיא רישא אסיפא׳ ותהיה התשובה ׳רישא ר׳ פלוני וסיפא ר׳ פלוני׳. וכן תמצאם יאמרו ׳ראה רבי דבריו של ר׳ פלוני בכך וכך וסתם לן כותיה וראה דבריו של ר׳ פלוני בכך וכך וסתם לן כותיה׳. והרבה תמצאם אומרים ׳סתמא מני? ר׳ פלוני היא׳ ׳מתניתן מני? ר׳ פלוני היא׳ – וזה הרבה מלספור:
9 Inconsistencies occurring in the Mishnah and Boraitot are traceable to the first cause. You meet frequently in the Gemara with passages like the following:—“Does not the beginning of the passage contradict the end? No: the beginning is the dictum of a certain Rabbi: the end that of an other”; or “Rabbi (Jehudah ha-Nasi) approved of the opinion of a certain rabbi in one case and gave it therefore anonymously, and having accepted that of another rabbi in the other case he introduced that view without naming the authority”; or “Who is the author of this anonymous dictum? Rabbi A.” “Who is the author of that paragraph in the Mishnah? Rabbi B.” Instances of this kind are innumerable.
י ואמנם הסתירה או החילוף הנמצא ב׳תלמוד׳ הוא לפי הסיבה הראשונה והשניה כמו שתמצאם תמיד אומרים ׳בכך וכך סבר ליה כר׳ פלוני ובכך וכך סבר ליה כר׳ פלוני׳; ויאמרו גם כן ׳סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא׳; ויאמרו ׳תרי אמוראי אליבא דר׳ פלוני׳; – וזה המין כולו הוא נוהג מנהג הסיבה הראשונה. ואמנם כפי הסיבה השנית הוא אמרם בבאור ׳הדר ביה רב מההיא׳ ׳הדר ביה רבא מההיא׳ – ויחקר אי זה משני המאמרים הוא המאוחר; וכן אמרם ׳מהדורא קמא דרב אשי אמר לן כך וכך ומהדורא בתרא אמר לן כך וכך׳:
10 Apparent contradictions or differences occurring in the Gemara may be traced to the first cause and to the second, as e.g., “In this particular case he agrees with this rabbi”; or “He agrees with him in one point, but differs from him in another”; or “These two dicta are the opinions of two Amoraim, who differ as regards the statement made by a certain rabbi.” These are examples of contradictions traceable to the first cause. The following are instances which may be traced to the second cause. “Rabba altered his opinion on that point”; it then becomes necessary to consider which of the two opinions came second. Again,” In the first recension of the Talmud by Rabbi Ashi, he made one assertion, and in the second a different one.”
יא ואמנם הסתירה או ההפך הנראה בפשוטו של ענין בקצת מקומות מספרי הנבואה כולם הוא – כפי הסיבה השלישית והרביעית. ואל זה הענין הובאה ההקדמה הזאת כולה. וכבר ידעת רוב אמרם ׳ז״ל׳ כתוב אחד אומר כך וכתוב אחד אומר כך׳ ומבארים הראות הסתירה ואחר כך יבארו שהענין חסר תנאי או מתחלף הנושא; כאומרם ״שלמה לא דיך שדבריך סותרין דברי אביך אלא שהן סותרין זה את זה וכו׳״. וזה הרבה בדברי ה׳חכמים ז״ל׳ אבל רוב מה שדיברו בו הוא במאמרי הנבואה הניתלים בדינים או במוסר דרך ארץ. ואנחנו אמנם היה דעתנו להעיר על ׳פסוקים׳ שבהם סתירה בנראה בדעות ובאמונות. והנה אבאר מזה קצת בקצת פרקי זה המאמר כי זה הענין גם כן מ׳סתרי תורה׳. ואמנם אם תמצא בספרי הנביאים סתירה לפי הסיבה השביעית – יש בו מקום עיון וחקירה וצריך שלא יגזור אדם בזה בשיקול הדעת ובסברה מבלתי איזון וחיקור:
11 The inconsistencies and contradictions met with in some passages of the prophetic books, if taken literally, are all traceable to the third or fourth cause, and it is exclusively in reference to this subject that I wrote the present Introduction. You know that the following expression frequently occurs, “One verse says this, another that,” showing the contradiction, and explaining that either some premise is wanting or the subject is altered. Comp. “Solomon, it is not sufficient that thy words contradict thy father: they are themselves inconsistent, etc.” Many similar instances occur in the writings of our Sages. The passages in the prophetical books which our Sages have explained, mostly refer to religious or moral precepts. Our desire, however, is to discuss such passages as contain apparent contradictions in regard to the principles of our faith. I shall explain some of them in various chapters of the present work: for this subject also belongs to the secrets of the Torah. Contradictions traceable to the seventh cause occurring in the prophetical works require special investigation: and no one should express his opinion on that matter by reasoning and arguing without weighing the matter well in his mind.
יב ואמנם החילוף הנמצא בספרי הפילוסופים האמיתיים מהם – הוא כפי הסיבה החמישית:
12 Inconsistencies in the writings of true philosophers are traceable to the fifth cause.
יג ואמנם הסתירה אשר תמצא ברוב ספרי המחברים והמפרשים בלתי מה שזכרנו – היא לפי הסיבה הששית. וכן תמצא ב׳מדרשות׳ ו׳הגדות׳ סתירה רבה לפי זאת הסיבה – ולזה אמרו ״אין מקשין בהגדה״. ונמצא בהם גם כן סתירה לפי הסיבה השביעית:
13 Contradictions occurring in the writings of most authors and commentators, such as are not included in the above-mentioned works, are due to the sixth cause. Many examples of this class of contradictions are found in the Midrash and the Agada: hence the saying, “We must not raise questions concerning the contradictions met with in the Agada.” You may also notice in them contradictions due to the seventh cause.
יד ואמנם אשר ימצא במאמר הזה מן החילוף – הוא לפי הסיבה החמישית והסיבה השביעית. ודע זה והבן אמיתתו וזכרהו מאד שלא תתערב בקצת פרקיו:
14 Any inconsistency discovered in the present work will be found to arise in consequence of the fifth cause or the seventh. Notice this, consider its truth, and remember it well, lest you misunderstand some of the chapters in this book.
טו ואחר אלו ההקדמות אתחיל בזכרון השמות אשר צריך להעיר על אמיתת ענינם המכוון בכל מקום כפי ענינו – ויהיה זה מפתח להיכנס במקומות סוגרו עליהם השערים. וכשיפתחו השערים ההם ויכנס אדם במקומות ההם ינוחו בהם הנפשות ויהנו העינים וינפשו הגופות מעמלם ומיגיעם:
15 Having concluded these introductory remarks I proceed to examine those expressions, to the true meaning of which, as apparent from the context, it is necessary to direct your attention. This book will then be a key admitting to places the gates of which would otherwise be closed. When the gates are opened and men enter, their souls will enjoy repose, their eyes will be gratified, and even their bodies, after all toil and labour, will be refreshed.
Previous ChapterNext Chapter