Mishneh Torah, Blessings Chapter 4

Chapter 4

א כל המברך ברכת המזון או ברכה אחת מעין שלש צריך לברך אותה במקום שאכל אכל כשהוא מהלך יושב במקום שפסק ויברך אכל כשהוא עומד יושב במקומו ויברך שכח לברך ברכת המזון ונזכר קודם שיתעכל המזון שבמעיו מברך במקום שנזכר ואם היה מזיד חוזר למקומו ומברך ואם בירך במקום שנזכר יצא ידי חובתו וכן אם בירך כשהוא עומד או כשהוא מהלך יצא ידי חובתו ולכתחלה לא יברך ברכת המזון ולא ברכה שמעין שלש אלא כשהוא יושב ובמקום שאכל.
1 The Grace after meals as well as the Single Blessing epitomizing its first three Blessings must be said in the place where the meal was taken. If a person ate, while walking, he should sit down at the spot where he finished his meal and say Grace. If one ate standing, he should sit down in the same place and say Grace. If he forgot to say the Grace after meals, and becomes aware of his omission before the meal is digested, he recites the Grace at the place where he becomes aware of it. If the omission was a wilful neglect, he has to return to the place where the meal was taken and there say Grace. Nevertheless, if the Grace was said in the place where he recalled the omission, he has fulfilled his duty. So too the duty is fulfilled if the Grace is said, standing or walking. But one should not deliberately say Grace or its Epitome otherwise than sitting down and in the place where the meal was taken.
ב מי שנסתפק לו אם בירך המוציא או לא בירך המוציא אינו חוזר ומברך מפני שאינו מן התורה שכח לברך המוציא אם נזכר עד שלא גמר סעודתו חוזר ומברך ואם נזכר לאחר שגמר אינו חוזר ומברך.
2 If one is in doubt as to whether he said the blessing "Who bringest forth bread etc." or not, he should not say it again, because this blessing is not prescribed in the Torah. But if one forgot to say this blessing and became aware of the omission before the completion of the meal, he says the blessing. If he only becomes aware of the omission after the meal was completed, he does not say it.
ג היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראהו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך בתחלה המוציא ואחר כך יגמור סעודתו.
3 If a person began his meal in one apartment and interrupted it and went to another apartment or a friend called him while he was eating, wishing to speak to him, and he went to the door of his apartment, and in either of these cases returned to his place, he must, since he had moved from it, first say Grace for what he had eaten, and again repeat the blessing "Who bringest forth bread", after which he completes his meal.
ד חברים שהיו יושבים לאכול ויצאו לקראת חתן או לקראת כלה אם הניחו שם זקן או חולה חוזרין למקומן וגומרין סעודתן ואינן צריכין לברך שנייה ואם לא הניחו שם אדם כשהן יוצאין צריכין ברכה למפרע וכשהן חוזרין צריכין ברכה לכתחלה.
4 Friends who sat down to have a meal in company, and went out to greet a bridegroom or bride, if they left behind an old man or a sick man, they return to their places and complete their meal without having to say the preliminary blessing a second time. But if they left no one behind, they need, before going out, to say Grace for what they have eaten, and when they return, to say the blessing for the food they are about to eat.
ה וכן אם היו מסובין בשתיה או לאכול פירות שכל המשנה מקומו הרי פסק אכילתו ולפיכך מברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך שנייה לכתחלה על מה שהוא צריך לאכול והמשנה מקומו מפינה לפינה בבית אחד אינו צריך לחזור ולברך אכל במזרחה של תאנה ובא לאכול במערבה צריך לחזור ולברך.
5 The same is the rule with persons who form a drinking party or sit down to eat fruit together. Any one who leaves the place is regarded as having finished eating or drinking. He must therefore first say Grace for what he has already consumed and (when he comes back) again say the blessing for what he is about to eat or drink. But a person who changes his seat from one corner of the room to another need not repeat the blessing. If one began a meal on the east side of a fig-tree and then goes to the west side to continue the meal, he must say the preliminary blessing again.
ו בירך על הפת פטר את הפרפרת שאוכלין בהן הפת ממיני התבשיל ופירות וכיוצא בהן אבל אם בירך על הפרפרת לא פטר את הפת בירך על מעשה קדירה פטר את התבשיל בירך על התבשיל לא פטר את מעשה קדירה.
6 If one said the blessing for the bread, this dispenses him from saying the blessing for the relish eaten with the bread, whether it be a cooked dish, fruit or similar things. But if he said the blessing for the relish, this does not dispense him from saying the blessing for the bread. If one said the blessing for cooked cereals, this dispenses him from the blessing for the soup, and if he said the blessing for the other cooked dish, this exempts him from saying the blessing for the cooked cereal.
ז גמר בלבו מלאכול או מלשתות ואח"כ נמלך לאכול או לשתות אף ע"פ שלא שינה מקומו חוזר ומברך ואם לא גמר בלבו אלא דעתו לחזור לאכול ולשתות אפילו פסק כל היום כולו אינו צריך לברך שנית.
7 A person who intended to stop eating or drinking and then changed his mind and resolved to continue his meal, even if he has not moved from his place, has first to repeat the blessing (for what he is about to take). But if he has not made up his mind but intended, on the contrary, to resume the meal, he need not say the blessing a second time, even though the interruption lasted the whole day.
ח היו שותין ואמרו בואו ונברך ברכת המזון או בואו ונקדש קידוש היום נאסר עליהם לשתות עד שיברכו או יקדשו ואם רצו לחזור ולשתות קודם שיברכו או יקדשו אף ע"פ שאינם רשאים צריכים לחזור ולברך תחלה בורא פרי הגפן ואחר כך ישתו אבל אם אמרו בואו ונבדיל אין צריכין לחזור ולברך.
8 If a company drinking together said "Come, let us say Grace" or "Come, let us say the Blessing for the Sanctification of the Day" (i.e. inauguration of the incoming Sabbath or Festival), they are forbidden to continue drinking till they have said Grace or recited the Blessing for the Sanctification of the Day. But if, regardless of the prohibition, they wish to drink before saying Grace or the blessing for the Sanctification of the Day, (though they are forbidden to do so) they must first say the blessing "Who createst the fruit of the vine" and then drink. But if they said "Come let us say the Blessing for the conclusion of Sabbath or Festival," they need not, if they continue drinking, first say the blessing "Who created the fruit of the vine."
ט היו מסובין לשתות יין ובא להן מין יין אחר כגון שהיו שותין אדום והביאו שחור או ישן והביאו חדש אינן צריכין לברך ברכת היין פעם שנייה אבל מברכין ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב.
9 If a company was drinking wine, and another kind of wine was brought them; for instance if they were drinking red wine and black wine was brought, or old wine and new wine was brought, they need not say the blessing for the wine a second time; but they say the blessing "Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe, who is good and doeth good".
י אין מברכין על אוכל מן כל האוכלין ולא על משקה מן כל המשקין עד שיבא לפניו ואם בירך ואח"כ הביאו לפניו צריך לחזור ולברך נטל אוכל ובירך עליו ונפל מידו ונשרף או שטפו נהר נוטל אחר וחוזר ומברך עליו אע"פשהוא מאותו המין וצריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על ברכה ראשונה כדי שלא להוציא שם שמים לבטלה עומד אדם על אמת המים ומברך ושותה אף על פי שהמים שהיו לפניו בשעת הברכה אינם המים ששתה מפני שלכך נתכוון תחלה.
10 No blessing for any food or drink is said till it has been placed before the one who says the blessing. If he has already said the blessing and then the food or drink is brought to him, he must say the blessing a second time. If a person took food in his hand and said the blessing, and it dropped out of his hand and was burnt or swept away in the river, he takes another portion of food and says the blessing a second time even though the food be of the same kind. He also needs to recite the sentence "Blessed be the name of His glorious sovereignty for ever and ever," so as to avoid the sin of having uttered God's name in vain. A person, standing by a water-course, says the blessing and drinks, although the draught of water which he drinks is not that which was before him at the moment when he said the blessing, since he had this in mind from the beginning.
יא דברים הבאים בתוך הסעודה והן מחמת הסעודה אינן צריכין ברכה לפניהם ולא לאחריהם אלא ברכת המוציא שבתחלה וברכת המזון שבסוף פוטרת הכל שהכל טפלה לסעודה ודברים שאינן מחמת הסעודה שבאו בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם ודברים הבאים לאחר הסעודה בין מחמת הסעודה בין שלא מחמת הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולאחריהם.
11 Dishes served in the course of the meal and which are part of the meal need no blessing to be said before or after partaking of them. The blessing for bread at the beginning of the meal and the Grace at the end cover all these which are contributory to the meal. Dishes not part of the meal, but which are served in the course of the meal, require a blessing to be said before they are eaten but none afterwards. Dishes served after the meal is over, whether they belong to the meal or not, require a blessing to be said before they are eaten and a blessing afterwards.
יב בשבתות ובימים טובים ובסעודת הקזת הדם ובשעה שיצא מן המרחץ וכיוצא בהן שאדם קובע סעודתו על היין אם בירך על היין שלפני המזון פטר את היין ששתה לאחר המזון קודם שיברך ברכת המזון אבל בשאר הימים צריך לחזור ולברך בתחלה על היין של אחר המזון בא להן יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו שאין בית הבליעה פנוי שיענו אמן ואינו פוטר את היין שלאחר המזון.
12 On Sabbaths and festivals, as also at the meal eaten after blood-letting or after one has had a vapor-bath and on similar occasions, when wine is a principal part of the meal, a blessing recited for wine drunk before the meal exempts one from saying the blessing for wine drunk after the meal and before the recital of Grace. On other days however, he must recite the blessing for wine drunk after the meal. When wine is served during the meal, every one at the table says the blessing for himself; for the throat, engaged in swallowing the food, is not free to respond Amen. This blessing does not exempt the diners from saying the blessing for wine drunk after the meal.
Previous ChapterNext Chapter