מילות ההיגיון פרק ח׳

פרק ח

א המשפטים אשר יודעו ולא נצטרך אל ראיה על אמתותם ארבעה מינים:

ב * המוחשים – כידיעתנו שזה שחור וזה לבן, זה מתוק וזה מר;

ג * ו המושכלות הראשונות – כידיעתנו שהכל יותר גדול מן החלק, ושהשנים – מספר הזוג, ושהדברים השוים בעצמם בעינם לדבר אחר כולם שוים;

ד * המפורסמות – כידיעתנו שגלוי הערוה מגונה, וכי חסד המטיב ביותר נכבד נאה ומקובל;

ה * ו המקובלות – והוא כל מה שיקבל מאחד נבחר או מרבים נבחרים, כי אנחנו נבקש ראיה על היות האיש אשר יקבל ממנו אמתי בכלל ולא תבוקש ראיה על כל מאמר ומאמר, אבל יסמך בקבלה לא זולתה, כי כבר התבארה אמתותו בכלל מה שסופר ממנו.

ו ואולם המוחשות והמושכלות, אין חלוף בין השלם בחושים ביצירה ובין זולתו ממין האדם, והנכבד בהם והפחות בהם.

ז ואולם המפורסמות הנה יש בהן חלוף ויתרון, כי יש משפטים התפרסמו אצל אומה אחת ולא התפרסמו אצל אומה אחרת, וכל מה שיהיה הענין מפורסם אצל אומות רבות תהיה האמתות בו יותר חזקה.

ח וכן המקובלות, פעמים שיהיה המקובל אצל אומה זולת המקובל אצל אחרת, וכל מה שיושג בחוש שלם יהיה המגיע ממנו אמתי בלי ספק;

ט וכן המושכלות כולן, הראשונות והשניות, אמתיות. רצוני לומר במושכלות השניות, כתמונות ההנדסים וחשבונות מהתכונה, הנה זה כולו מושכל אמת, כי הוא יתבאר בהקדמות קרובות רובן למושכלות ראשונות;

י וכן כל מה שהוציא בנסיון, כשלשול האשקמוניא לבטן ועצור לבטן העפצים הידועים זה גם כן וכל מה שדומה לו אמת, וכל מה שתגיע ידיעתו באחד מאלו הדרכים – אמתיים. ואנשי ההגיון יקראו את המשפטים המגיעים באחד מאלו שלשה הדרכים – אמתיים.

יא ואחר אלו ההצעות תדע, שכל היקש אשר תהיינה שתי הקדמותיו יחד אמתיות הנה נקראהו – היקש מופתי, ועשיית אלו ההיקשים וידיעת תנאיהם היא אשר נקראת – מלאכת המופת. וכאשר תהיינה הקדמות ההיקש – או אחת מהן – מהמפורסמות, נקראהו – היקש הנצוח, ועשיית אלו ההיקשים וידיעת תנאיהם היא – מלאכת הנצוח.

יב ואם תהיינה הקדמות ההיקש – או אחת מהן – מהמקובלות, נקראהו – היקש ההלצה, ועשיית אלו ההיקשים וידיעת תנאיהם היא – מלאכת ההלצה.

יג ובכאן מין אחר מן ההיקש תעשה בהם הטעיה ושקר, וההיקשים ההם אשר קרה בהקדמותיהם או באחת מהן שטעה עמה או טעה בה או שקר בה במין ממיני ההיקשים, אלו יקראו – היקשים מטעים, ועשיית אלו הדרכים אשר בהם יטעו וישקרו תקרא – מלאכת ההטעיה. והנה ייפו הדברים ויגנו בדמיון ובחקוי לזולת הדברים, וכן כל היקש תהיה בו הקדמה לקוחה על צד הדמיון והחקוי, הנה אנחנו נקראהו – ההיקש השירי, והמלאכה אשר תעשה אלו ההיקשים ותודיע דרכי החקויים והמשלים אשר תעשה אותם תקרא – מלאכת השיר.

יד ודע, כי להיקשים המופתיים אין פנים לזכרם בזה המאמר, אבל לזכור אותם בכלל אומר, ש[ה]היקשים המופתים לא יעשו ההמשל משום פנים ולא החקירה בחפוש כי אם בתנאים.

טו ואולם מלאכת הנצוח הנה היא תעשה חפוש מחלט, ומלאכת ההלצה תעשה היקש הדמיון וכן תראה בהיקשי ההלצה הקדמה ותסתיר אחרת לסבות, ויקרא אצלנו זה הענין – הנסתר.

טז וכלל אלו השמות שעניניהם מפורשים בזה השער ששה עשר שמות הם, והם: המוחשים, המושכלות הראשונות, המושכלות השניות, המפורסמות, המקובלות, משפט אמתי, ההיקש המופתי, מלאכת המופת, הקש הנצוח, הקש ההלצה, מלאכת ההלצה, הקש מטעה, מלאכת ההטעיה, ההיקש השירי, מלאכת השיר, הנסתר.

פרק קודם פרק הבא