א ידוע עם מעט התבוננות, כי כל שני משפטים נבדלים לא יתחייב מהם דבר כלל. באמרנו דרך משל: "כל אדם חי", "כל אש חמה", "כל שלג קר", וכן אם הרבות המשפטים הנבדלים הרבה מאד, לא יתחייב מכללם דבר אחד. ואם השתתפו במין אחד מן השיתוף עד שיתחייב מהם יחד משפט אחר, הנה הרכבת אותם שני המשפטים, אז יקרא היקש. וכל אחד משני המשפטים יקרא אז – הקדמה, והמשפט השלישי המתחייב מחיבור שתי ההקדמות יקרא – תולדה, ויקרא גם כן – הרדיפה. דמיון זה אמרנו: "כל אדם חי", "וכל חי מרגיש", המתחייב מחיבור זה בהכרח הוא: "כל אדם מרגיש". וזאת היא התולדה המתחייבת בהכרח מזה החיבור.