א ׳כסא׳. עיקר הנחתו בלשון ידוע. ובעבור שהכסא אמנם ישבו עליו בעלי הגדולה והעוצם כמלכים, והיה הכסא דבר נמצא מורה על גדולת הראוי לו ומעלתו ועוצם ענינו – נקרא ה׳מקדש׳ ׳כסא׳ להוראתו על עוצם מי שנגלה בו והשכין אורו וכבודו עליו – אמר ״כסא כבוד מרום מראשון וכו׳״. ומפני זה הענין נקראו השמים ׳כסא׳ להוראתם – אצל מי שידעם ויתבונן בהם – על עוצם ממציאם ומניעם ומנהיג העולם השפל בהשפעת טובם – ואמר: ״כה אמר ה׳ השמים כסאי וכו׳״ – יאמר הם יורו על מציאותי ועצמתי ויכלתי כהוראת ה׳כסא׳ שהוא מוכן לגדול שהוא ראוי לו.