משנה תורה, הלכות תרומות פרק ט׳

פרק ט

א הָאִשָׁה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ אוֹ לְיַד שְׁלוּחָהּ שֶׁעָשְׂתָה לְקַבָּלָה. וְכָל שֶׁהִיא סְפֵק גְּרוּשָׁה הֲרֵי זוֹ לֹא תֹּאכַל. הָאִשָּׁה שֶׁעָשְׂתָה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל לָהּ גִּטָּהּ אֲסוּרָה לֶאֱכל בִּתְרוּמָה מִיָּד. וְאִם אָמְרָה קַבֵּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אֵינָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלִיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם. שָׁלְחָה שָׁלִיחַ לְהָבִיא לָהּ גִּטָּהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לְמִיתָתִי אֲסוּרָה לֶאֱכל בִּתְרוּמָה מִיָּד:

ב עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם וְהַיּוֹצֵא לִדּוֹן הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת קַיָּמִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מְפָרֵשׁ וְיוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשׁוּהָ כַּרְקוֹם וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַּיָּם וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג מִבָּתֵּי דִּינֵי עַכּוּ"ם וּמִי שֶׁגְּרָרַתּוּ חַיָּה אוֹ נָפְלָה עָלָיו מַפּלֶת אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר נוֹתְנִין לוֹ חֻמְרֵי מֵתִים וְחֻמְרֵי חַיִּים. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ נְשׁוֹתֵיהֶן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אֲבָל מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין וְהִנִּיחוּהוּ בְּבֵית הַסְּקִילָה לֵהָרֵג הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת מֵת וְלֹא תֹּאכַל אִשְׁתּוֹ:

ג הִנִּיחָה בַּעְלָהּ גּוֹסֵס בִּמְדִינָה אַחֶרֶת בֵּין שֶׁהָיְתָה כֹּהֶנֶת אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אוֹ יִשְׂרְאֵלִית אֵשֶׁת כֹּהֵן לֹא תֹּאכַל שֶׁרֹב גּוֹסְסִין לְמִיתָה. אֶחָד אוֹמֵר מֵת וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא מֵת הֲרֵי זוֹ לֹא תֹּאכַל:

ד אָמְרָה לָהּ צָרָתָהּ אוֹ אַחַת מֵהֶחָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָנוֹת לְהָעִידָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ הוֹאִיל וְאֵינָהּ נִשֵּׂאת עַל פִּיהֶן הֲרֵי זוֹ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁבַּעְלָהּ קַיָּם. עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ מִי שֶׁהוּא נֶאֱמָן לְהַשִּׂיאָהּ עַל פִּיו:

ה הַמְשַׁחְרֵר אֶת עַבְדּוֹ מִשֶּׁיְּזַכֶּה לוֹ בְּגֵט שִׁחְרוּר פְּסָלוֹ מִלֶּאֱכל בִּתְרוּמָה. וְכָל עֶבֶד שֶׁיָּצָא לְחֵרוּת וַעֲדַיִן הוּא מְעֻכָּב גֵּט שִׁחְרוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת עֲבָדִים אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי הוּא אָסוּר לֶאֱכל בִּתְרוּמָה:

ו הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאַחֵר וְזִכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים וְשָׁתַק זֶה שֶׁנָּתְנוּ לוֹ וְאַחַר כָּךְ צָוַח הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם זֶה שֶׁצָּוַח הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ וַעֲדַיִן לֹא יָצְאוּ מֵרְשׁוּת רִאשׁוֹן אוֹ זֶה שֶׁצָּוַח אַחַר שֶׁשָּׁתַק חָזַר בּוֹ. לְפִיכָךְ אֵין אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה בֵּין שֶׁהָיָה רַבּוֹ שֵׁנִי יִשְׂרָאֵל וְהָרִאשׁוֹן כֹּהֵן בֵּין שֶׁהָיָה רַבּוֹ רִאשׁוֹן יִשְׂרָאֵל וְהַשֵּׁנִי כֹּהֵן:

ז יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׂכַר בְּהֵמָה מִכֹּהֵן מַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה וְכֹהֵן שֶׁשָּׂכַר בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ לֹא יַאֲכִילֶנָּה תְּרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ (ויקרא כב יא) "קִנְיַן כַּסְפּוֹ":

ח יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם פָּרָה מִכֹּהֵן לְפַטְּמָהּ וְלִהְיוֹת הַשֶּׁבַח בֵּינֵיהֶן לֹא יַאֲכִילֶנָּה בִּתְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַכֹּהֵן חֵלֶק בְּשִׁבְחָהּ. אֲבָל כֹּהֵן שֶׁשָּׁם פָּרָה מִיִּשְׂרָאֵל לְפַטְּמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בַּשֶּׁבַח הוֹאִיל וְגוּפָהּ לַכֹּהֵן שֶׁהֲרֵי שָׁמָהּ עַל עַצְמוֹ הֲרֵי זֶה מַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה:

ט פָּרָתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּלְדָה בְּכוֹר מַאֲכִילוֹ תְּרוּמָה. שֶׁהַבְּכוֹר לַכֹּהֲנִים. וְאוֹצֵר אָדָם כַּרְשִׁינֵי תְּרוּמָה לְתוֹךְ שׁוֹבָכוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יָבוֹאוּ הַיּוֹנִים שֶׁלּוֹ וְיֹאכְלוּ אוֹתָן:

י יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם מָכַר הַכֹּהֵן פָּרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וְלָקַח הַדָּמִים אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא מָשַׁךְ הַלּוֹקֵחַ הֲרֵי זֶה אָסוּר לְהַאֲכִילָהּ תְּרוּמָה שֶׁדִּין תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת מִקָּח וּמִמְכָּר. וְאִם מָכַר יִשְׂרָאֵל לַכֹּהֵן אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן הַדָּמִים לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ:

פרק קודם פרק הבא