משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין פרק ה׳

פרק ה

א הַמִּשְׁתַּתֵּף עִם חֲבֵרוֹ בִּסְתָם לֹא יְשַׁנֶּה מִמִּנְהַג הַמְּדִינָה בְּאוֹתָהּ הַסְּחוֹרָה. וְלֹא יֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר וְלֹא יִשְׁתַּתֵּף בָּהּ עִם אֲחֵרִים וְלֹא יִתְעַסֵּק בִּסְחוֹרָה אַחֶרֶת וְלֹא יִמְכֹּר בְּהַקָּפָה אֶלָּא דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּכֵר תָּמִיד בְּהַקָּפָה וְלֹא יַפְקִיד בְּיַד אֲחֵרִים אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנוּ בַּתְּחִלָּה אוֹ שֶׁעָשָׂה מִדַּעַת חֲבֵרוֹ. עָבַר וְעָשָׂה שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעוֹ וְאָמַר לוֹ עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ וְהִסְכִּים לְמַעֲשָׂיו הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאֵין כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ צְרִיכִין קִנְיָן אֶלָּא בִּדְבָרִים בִּלְבַד:

ב אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁעָבַר וּמָכַר בְּהַקָּפָה אוֹ פֵּרַשׁ בַּיָּם אוֹ הָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר אוֹ שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בִּסְחוֹרָה אַחֶרֶת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים כָּל פְּחָת שֶׁיָּבוֹא מֵחֲמַת שֶׁעָבַר חַיָּב לְשַׁלֵּם לְבַדּוֹ וְאִם הָיָה שָׁם שָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע כְּמוֹ שֶׁהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם בַּשָּׂכָר. לְפִיכָךְ הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ בְּתוֹרַת שֻׁתָּפוּת לִקַּח בָּהֶן חִטִּים לִסְחוֹרָה וְהָלַךְ וְקָנָה שְׂעוֹרִים אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת לִקְנוֹת שְׂעוֹרִים וְקָנָה חִטִּים. אִם פָּחֲתוּ פָּחֲתוּ לְזֶה שֶׁעָבַר וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לָאֶמְצַע. וְכֵן אִם הָלַךְ וְנִשְׁתַּתֵּף עִם אַחֵר בְּמָמוֹן הַשֻּׁתָּפוּת אִם הִפְסִיד הִפְסִיד לְעַצְמוֹ וְאִם נִשְׂתַּכֵּר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. אֲבָל אִם נִשְׁתַּתֵּף עִם אַחֵר בַּמָּמוֹן עַצְמוֹ אִם פִּחֵת פִּחֵת לְעַצְמוֹ וְאִם הִרְוִיחַ הִרְוִיחַ לְעַצְמוֹ. וְאִם הִתְנוּ בֵּינֵיהֶן הַכּל לְפִי הַתְּנַאי:

ג הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר רַשַּׁאי לִקַּח לְעַצְמוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וּכְשֶׁהוּא מוֹכֵר לֹא יִמְכֹּר שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד אֶלָּא מוֹכֵר אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן [וְאֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן]. וְלֹא יִקַּח לְעַצְמוֹ חִטִּים וְלַחֲבֵרוֹ שְׂעוֹרִים אֶלָּא בְּכֻלָּן חִטִּים אוֹ בְּכֻלָּן שְׂעוֹרִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְעוֹת שְׁנֵיהֶם שָׁוִין בַּחֲבָּלָה:

ד אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁאָמַר נוֹלִיךְ הַסְּחוֹרָה לְמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁהִיא בְּיֹקֶר וְנִמְכֹּר שָׁם אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל אֹנֶס אוֹ כָּל פְּחָת שֶׁיָּבוֹא הֲרֵי חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵין רְצוֹנִי שֶׁאֶתֵּן מָעוֹת שֶׁבְּיָדִי וְאֶהְיֶה רוֹדֵף אַחֲרֶיךָ לַדִּין לְהוֹצִיא מִמְּךָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ה אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּא לְיַשֵּׁן אֶת הַפֵּרוֹת עַד זְמַן הַיָּדוּעַ אֵין חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו. וְאִם אֵין זְמַן לְאוֹתָן פֵּרוֹת חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו:

ו שֻׁתָּפִין שֶׁשָּׁמוּ פֵּרוֹתֵיהֶן וְנִשְׁתַּתְּפוּ בָּהֶן יֵשׁ לָהֶן הוֹנָיָה זֶה עַל זֶה. עֵרְבוּ פֵּרוֹת בְּלֹא שׁוּמָא וּמְכָרוּם וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בִּדְמֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ מְחַשְּׁבִין אֶת הַפֵּרוֹת כַּמָּה הָיוּ שָׁוִין בְּעֵת שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ וּמְחַשְּׁבִין אֶת הַשָּׂכָר אוֹ הַהֶפְסֵד:

ז שֻׁתָּפִין שֶׁמָּחֲלוּ לָהֶם מוֹכְסִין מָחֲלוּ לָאֶמְצַע. וְאִם אָמְרוּ מִשּׁוּם פְּלוֹנִי מָחַלְנוּ מַה שֶּׁמָּחֲלוּ מָחֲלוּ לוֹ. הָיוּ בָּאִין בַּדֶּרֶךְ וְעָמְדוּ עֲלֵיהֶן לִסְטִים וְגָזְלוּ אֶת הַשַּׁיָּרָא וְהִצִּיל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין הִצִּיל לָאֶמְצַע (אֲפִלּוּ אֵין יְכוֹלִים חֲבֵרָיו לְהַצִּיל דְּלָא פְּלַג כֵּיוָן דְּלָא אָמַר כְּלוּם). וְאִם אָמַר לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל (אִם יְכוֹלִים לְהַצִּיל הִצִּיל עַד כְּדֵי חֶלְקוֹ לְעַצְמוֹ וְהַיּוֹתֵר שֶׁלָּהֶם וְאִם אֵין יְכוֹלִין לְהַצִּיל) הִצִּיל לְעַצְמוֹ:

ח דָּבָר הַיָּדוּעַ לִשְׁנֵי שֻׁתָּפִין אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ יוֹצֵא מֵחֶזְקָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי כָּל יְמֵי הַשֻּׁתָּפוּת וְאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה וְנֹאמַר לָאַחֵר שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה אֶלָּא הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּבִיא הָאַחֵר רְאָיָה:

ט אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּא לַחֲלֹק שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵרוֹ חוֹלֵק בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וַאֲפִלּוּ הֵן הֶדְיוֹטוֹת וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ נֶאֱמָנִין וְיוֹדְעִין בְּשׁוּמָא. וְאִם חָלַק לָהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לֹא עָשָׂה כְּלוּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁחָלְקוּ פֵּרוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ מָעוֹת הַמָּעוֹת כַּחֲלוּקִים הֵם וְיֵשׁ לוֹ לְחַלֵּק שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּמַנִּיחַ חֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּבֵית דִּין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ הַמָּעוֹת כֻּלָּן מַטְבֵּעַ אֶחָד וְשָׁוִין. אֲבָל אִם הָיוּ מִקְצָתָן חֲדָשִׁים וּמִקְצָתָן יְשָׁנִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיוּ מִקְצָתָן יָפוֹת וּמִקְצָתָן רָעוֹת הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹת וְאֵין חוֹלְקִין אוֹתָם אֶלָּא בְּבֵית דִּין:

י אָסוּר לְהִשְׁתַּתֵּף עִם עַכּוּ"ם שֶׁמָּא יִתְחַיֵּב לוֹ חֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה וְיַשְׁבִּיעוֹ בְּיִרְאָתוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית [וְלֹא בִּבְכוֹרוֹת] וְלֹא בִּטְרֵפוֹת וְלֹא בִּנְבֵלוֹת וְלֹא בִּתְרוּמוֹת וְלֹא בִּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. וְנִרְאֶה לִי שֶׁאִם הִפְסִיד הִפְסִיד לְעַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁעָבַר:

יא אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין אוֹ מִן הַמִּתְעַסְּקִין שֶׁמֵּת בָּטְלָה הַשֻּׁתָּפוּת אוֹ הָעֵסֶק אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנוּ לִזְמַן קָבוּעַ שֶׁכְּבָר יָצָא הַמָּמוֹן לִרְשׁוּת הַיּוֹרְשִׁים. וְכָזֶה הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים:

פרק קודם פרק הבא