משנה תורה, הלכות שכנים פרק ד׳

פרק ד

א מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ עֲלִיָּה לְמַעְלָה מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְנָפַל כֹּתֶל מִכָּתְלֵי הַבַּיִת אֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם בִּיצִיאוֹתָיו וְכוֹפֶה אֶת בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹתוֹ כְּשֶׁהָיָה. אֲבָל אֵין בַּעַל הַבַּיִת כּוֹפֶה לְבַעַל הָעֲלִיָּה לִבְנוֹת כֹּתֶל עֲלִיָּה שֶׁנָּפַל. וְהַתִּקְרָה שֶׁל בַּיִת הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְהַמַּעֲזִיבָה שֶׁעַל הַתִּקְרָה הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הָעֲלִיָּה:

ב נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בָּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבֶעָפָר. וְאִם נִשְׁתַּבְּרוּ מִקְצָת הָאֲבָנִים רוֹאִין אֵי זוֹ רְאוּיָה לְהִשְׁתַּבֵּר אִם אַבְנֵי הַבַּיִת אוֹ אַבְנֵי הָעֲלִיָּה. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ מִדֶּרֶךְ הַנְּפִילָה אִם נָפַל הָעֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן וַהֲרָסוֹ אוֹ נִשְׁמַט הַתַּחְתּוֹן וְנָפַל הָעֶלְיוֹן וְנֶהֱרַס. וְאִם אֵינָן יוֹדְעִין כֵּיצַד נָפַל חוֹלְקִין הָאֲבָנִים הַשְּׁלֵמוֹת וְהַשְּׁבוּרוֹת:

ג אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת כְּדֵי שֶׁיִּבְנֶה עֲלִיָּתוֹ עַל גַּבָּיו וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת כְּשֶׁהָיָה. וְיוֹשֵׁב וְדָר בְּתוֹכוֹ עַד אֲשֶׁר יִתֵּן כָּל יְצִיאוֹתָיו וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא וְיִבְנֶה עֲלִיָּתוֹ אִם רוֹצֶה:

ד וְאִם אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לִבְנוֹת בַּעַל הָעֲלִיָּה נוֹטֵל שְׁלִישׁ הַקַּרְקַע וּבַעַל הַבַּיִת שְׁנֵי שְׁלִישִׁים:

ה רָצָה בַּעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת בֵּיתוֹ בּוֹנֶה כְּשֶׁהָיָה. וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת בַּכְּתָלִים אִם חִזֵּק אוֹתָן וְהִרְבָּה בְּרָחְבָּן יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ. רָצָה לְמַעֵט בְּרָחְבָּן אוֹ לִפְחוֹת מֵחָזְקָן כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֲבָנִים וּבִקֵּשׁ לְהַחְזִיר לְבֵנִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. בָּא לְשַׁנּוֹת אֶת הַתִּקְרָה לְקוֹרוֹת כְּבֵדִין וַחֲזָקִין שׁוֹמְעִין לוֹ. לִפְחוֹת בְּרָחְבָּן פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהָיוּ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הִרְבָּה בְּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁהוֹסִיף בְּגֹבַהּ הַבַּיִת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִעֵט בְּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הַבַּיִת שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכֵן בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אוֹתָהּ אִם רָצָה כְּשֶׁהָיְתָה. וְאִם בָּא לְשַׁנּוֹת הַכְּתָלִים לְהַרְחִיב וּלְהַחְזִיק אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד עַל כֹּתֶל הַתַּחְתּוֹן. אֲבָל לְמַעֵט שׁוֹמְעִין לוֹ. וְכֵן בְּקוֹרוֹת תִּקְרָה הָעֶלְיוֹנָה אִם שִׁנָּה אוֹתָם לְקַלִּים מִמַּה שֶּׁהָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ. לִכְבֵדִים מֵהֶן אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הִרְבָּה בְּחַלּוֹנוֹת אוֹ שֶׁמִּעֵט בְּגֹבַהּ הָעֲלִיָּה שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם מִעֵט בְּחַלּוֹנוֹת אוֹ הִרְבָּה בְּגָבְהָהּ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:

ו נִתְדַּלְדְּלוּ קוֹרוֹת הַבַּיִת וְיָרְדוּ לַאֲוִיר הַבַּיִת אִם הִגִּיעוּ לְתוֹךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים סוֹתֵר וּבוֹנֶה. וְאִם לֹא הִגִּיעוּ יָכוֹל בַּעַל הָעֲלִיָּה לְעַכֵּב עָלָיו. וַאֲפִלּוּ אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת אֲנִי אֶשְׂכֹּר לְךָ מָקוֹם כְּדֵי שֶׁתָּדוּר בּוֹ עַד שֶׁאֲתַקֵּן הַתִּקְרָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ אֵינִי רוֹצֶה שֶׁאֶטְרַח מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי שֶׁתְּתַקֵּן אֶת בֵּיתְךָ:

ז הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם עַל דָּבָר זֶה. אִם נִשְׁאַר בְּגֹבַהּ הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּקַּח אָדָם חֲבִילָה בֵּינוֹנִית עַל רֹאשׁוֹ וְיִכָּנֵס בָּהּ תַּחַת קוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנֶּעֶקְמוּ אֵינוֹ סוֹתֵר. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס בָּהּ עַד שֶׁיָּכֹף אֶת רֹאשׁוֹ סוֹתֵר וּמְתַקֵּן וּבוֹנֶה. וְאֵין בַּעַל הָעֲלִיָּה יָכוֹל לְעַכֵּב שֶׁהֲרֵי הִתְנוּ בֵּינֵיהֶם תְּחִלָּה:

ח בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בָּעֳבִי הָהָר וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו. וְנִפְחֲתוּ שְׁמֵי בֵּית הַבַּד כְּאַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר. הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לַבַּיִת בַּדוֹ כֵּיפִין. וִיתַקֵּן הָעֶלְיוֹן קַרְקַע גִּנָּתוֹ וְיִזְרַע כָּל גִּנָּתוֹ:

ט שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְהַיָּרָק בֵּינְתַיִם בְּגֹבַהּ עֳבִי הָאָרֶץ שֶׁבֵּינֵיהֶם. כָּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטּל אוֹתוֹ מֵעִקָּרוֹ הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֶאֱנֹס אֶת עַצְמוֹ וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן. הָיָה מַגִּיעַ לְנוֹפוֹ וְאֵינוֹ מַגִּיעַ לְעִקָּרוֹ לֹא יִטּל הָעֶלְיוֹן וְאִם נָטַל אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ. אֲבָל הָאִילָן הָעוֹמֵד עַל הַמֵּצַר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֶה לְתוֹךְ שָׂדֶה אַחַת מֵהֶן הֲרֵי שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִין בְּפֵרוֹתָיו:

י שָׁטַף נָהָר אֶת זֵיתָיו וּשְׁתָלָם בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ וְאָמַר הַלָּה זֵיתַי אֲנִי נוֹטֵל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִשּׁוּם יִשּׁוּב הָאָרֶץ אֶלָּא יַעַמְדוּ בִּמְקוֹמָן. וְאִם עֲקָרָן הַנָּהָר בְּגוּשֵׁיהֶן כְּשֶׁשְּׁתָלָן יַחְלְקוּ הַפֵּרוֹת בַּעַל הַשָּׂדֶה עִם בַּעַל הַזֵּיתִים כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּלְאַחַר שָׁלֹשׁ הַכּל לְבַעַל הַשָּׂדֶה. וְאִם לֹא נֶעֶקְרוּ בְּגוּשֵׁיהֶן הַכּל לְבַעַל הַקַּרְקַע מִיָּד:

יא כַּיּוֹצֵא בּוֹ הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לְעֵצִים אִם פָּסַק עִמּוֹ לָקֹץ מִיַּד כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ הֲרֵי הֵן לְבַעַל הַקַּרְקַע. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ לָקֹץ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁיּוֹצִיאוּ לְבַעַל הָעֵצִים. מָכַר סְתָם אִם עָשׂוּ פָּחוֹת מֵרְבִיעִית לִסְאָה חוּץ מִן הַהוֹצָאָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לִסְאָה חוּץ מִן הַהוֹצָאָה הֲרֵי אֵלּוּ יַחֲלֹקוּ:

פרק קודם פרק הבא