א עַל חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת מֵבִיא קָרְבַּן אָשָׁם וְהוּא הַנִּקְרָא אָשָׁם וַדַּאי שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ בָּא מִשּׁוּם סָפֵק. וְאֵלּוּ הֵן. עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה וְעַל הַגֵּזֶל וְעַל הַמְּעִילָה וְעַל טֻמְאַת נָזִיר וְעַל הַצָּרַעַת כְּשֶׁיִּטְהַר מִמֶּנָּה. עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה כֵּיצַד. הַבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה מֵבִיא אָשָׁם. וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּמְזִידָה וּבִרְצוֹנָהּ וְתִהְיֶה בְּעוּלָה כְּדַרְכָּהּ וּבִגְמַר בִּיאָה כְּדֵי שֶׁתִּלְקֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט כ) "בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה" (ויקרא יט כא) "וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ" הִיא לוֹקָה וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן: