א כָּל הַמִּתְטַמֵּא בְּאָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת בֵּין אָדָם בֵּין כֵּלִים הֲרֵי הוּא רִאשׁוֹן לְטֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ עַד שֶׁיִּטְבּל. טָבַל הֲרֵי הוּא כְּשֵׁנִי לְטֻמְאָה עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא לב) "בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר" הַכָּתוּב קָרָא לִטְבוּל יוֹם טָמֵא: