א בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה טְמֵאָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה מִשּׁוּם נְבֵלָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת עַד שֶׁיַּתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ וַהֲרֵי הִיא כָּאֳכָלִין טְמֵאִין. נְחָרָהּ וַהֲרֵי הִיא מְפַרְכֶּסֶת אֵין בָּהּ אֲפִלּוּ טֻמְאַת אֳכָלִין כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת. וְאֵיבָר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַמְפַרְכֶּסֶת אָסוּר לִבְנֵי נֹחַ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַי וּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַי. וְכֵן טְהוֹרָה שֶׁנִּפְסְלָה בִּשְׁחִיטָתָהּ וַעֲדַיִן הִיא מְפַרְכֶּסֶת אוֹ שָׁחַט בָּהּ אֶחָד אוֹ רֹב אֶחָד אֵין לָהּ טֻמְאָה כְּלָל עַד שֶׁתָּמוּת. חָלַק בְּהֵמָה לִשְׁנַיִם אוֹ שֶׁנִּטְּלָה יָרֵךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ הֲרֵי זוֹ נְבֵלָה וּמְטַמְּאָהּ בְּמַשָּׂא וּבְמַגָּע אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֲדַיִן בַּחַיִּים. וְכֵן אִם קְרָעָהּ מִגַּבָּהּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבְּרָה מִפְרֶקֶת וְרֹב בָּשָׂר עַמָּהּ הֲרֵי זוֹ כִּנְבֵלָה לְכָל דָּבָר: