א הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ צֵא וּשְׁחֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח. אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ רַבּוֹ לִשְׁחֹט טָלֶה בְּכָל שָׁנָה וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו גְּדִי אוֹ שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ לִשְׁחֹט גְּדִי וְהָלַךְ וְשָׁחַט עָלָיו טָלֶה הֲרֵי זֶה יֹאכַל מִמֶּנּוּ. שֶׁהֲרֵי לֹא פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ שְׁחֹט לִי מִמִּין פְּלוֹנִי. הָלַךְ וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה אֵינוֹ אוֹכֵל מִשְּׁנֵיהֶן אֶלָּא יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה שֶׁאֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְּסָחִים. וְאִם הָיָה מֶלֶךְ אוֹ מַלְכָּה וְאָמַר לְעַבְדּוֹ לִשְׁחֹט עָלָיו וְשָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת: