משנה תורה, הלכות עדות פרק ה׳

פרק ה

א אֵין חוֹתְכִין דִּין מִן הַדִּינִין עַל פִּי עֵד אֶחָד לֹא דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא דִּינֵי נְפָשׁוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט טו) "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת". וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁקָּם הוּא לִשְׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת טוֹעֵן:

ב בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת הֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד. בְּסוֹטָה שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה מֵי מָרִים וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה שֶׁלֹּא תֵּעָרֵף כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן מִדִּבְרֵיהֶן בְּעֵדוּת אִשָּׁה שֶׁיָּעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ:

ג וְכָל מָקוֹם שֶׁעֵד אֶחָד מוֹעִיל אִשָּׁה וּפָסוּל כְּמוֹ כֵן מְעִידִים. חוּץ מֵעֵד אֶחָד שֶׁל שְׁבוּעָה שֶׁאֵין מְחַיְּבִין שְׁבוּעָה אֶלָּא בְּעֵדוּת כָּשֵׁר הָרָאוּי לְהִצְטָרֵף עִם אַחֵר וְיִתְחַיֵּב זֶה הַנִּשְׁבָּע מָמוֹן עַל פִּיו. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים לַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה כִּשְׁנַיִם מַה שְּׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל בָּטֵל הָעֵדוּת אַף שְׁלֹשָׁה וְהוּא הַדִּין לְמֵאָה. נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל בְּטֵלָה הָעֵדוּת בֵּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת:

ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוְּנוּ כֻּלָּם לְהָעִיד מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִים בִּכְלַל הָעָם וְרָאוּ הָעָם כְּשֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה אוֹ כְּשֶׁחָבַל בּוֹ אוֹ כְּשֶׁחָטַף חֵפֶץ מִיָּדוֹ:

ה וְכֵיצַד בּוֹדְקִין אֶת הַדָּבָר. כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית דִּין עֵדִים מְרֻבִּין. כַּת אַחַת אוֹמֵר לָהֶם כְּשֶׁרְאִיתֶם זֶה שֶׁהָרַג אוֹ חָבַל לְהָעִיד בָּאתֶם אוֹ לִרְאוֹת. כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר לֹא לְהָעִיד עָלָיו אֶלָּא לִרְאוֹת מָה הַדָּבָר וּבִכְלַל הָעָם בָּאתִי מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. וְכָל מִי שֶׁאוֹמֵר לֹא הָיִיתִי עוֹמֵד אֶלָּא לְהָעִיד וּלְכַוֵּן הָעֵדוּת מַפְרִישִׁין אוֹתוֹ. אִם נִמְצָא בְּאֵלּוּ שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד קָרוֹב אוֹ פָּסוּל עֵדוּת כֻּלָּם בְּטֵלָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה בָּהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל. אֲבָל אִם כֻּלָּם כְּשֵׁרִים אֶחָד שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָעִיד אוֹ שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהָעִיד הוֹאִיל וְרָאָה הַדָּבָר וְכִוֵּן עֵדוּתוֹ וְהָיָה שָׁם הַתְרָאָה חוֹתְכִין הַדִּין עַל פִּיו. בֵּין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת בֵּין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת:

ו שְׁטָר שֶׁהָיוּ עֵדָיו מְרֻבִּין וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל אוֹ שֶׁהָיוּ בָּהֶם שְׁנַיִם קְרוֹבִים זֶה לָזֶה. וַהֲרֵי אֵין הָעֵדִים קַיָּמִין כְּדֵי לִשְׁאל אוֹתָן. אִם יֵשׁ שָׁם עֵדוּת בְּרוּרָה שֶׁכֻּלָּם יָשְׁבוּ לַחְתֹּם שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוְּנוּ לְהָעִיד הֲרֵי זֶה בָּטֵל. וְאִם לָאו תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. וְלָמָּה מְקַיְּמִין הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁחָתְמוּ הַכְּשֵׁרִים וְהִנִּיחוּ מָקוֹם לַגָּדוֹל לַחְתֹּם וּבָא זֶה הַקָּרוֹב אוֹ הַפָּסוּל וְחָתַם שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם:

ז אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵד שֶׁחָתוּם מִתְּחִלָּה בַּשְּׁטָר הוּא הַפָּסוּל הֲרֵי הַשְּׁטָר כָּשֵׁר:

ח כָּל עֵד שֶׁהֵעִיד בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֵינוֹ מוֹרֶה בְּדִין זֶה הַנֶּהֱרָג וְלֹא יְלַמֵּד עָלָיו לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה. וְאִם אָמַר יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה ל) "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת". בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. וּמַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמַר לָמוּת כְּלוֹמַר עֵד שֶׁהֵעִיד בְּנֶפֶשׁ לָמוּת לֹא יַעֲנֶה דָּבָר אֶלָּא יָעִיד וְיִשְׁתֹּק. אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת יֵשׁ לוֹ לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת אוֹ חוֹבָה. אֲבָל לֹא יִמָּנֶה עִם הַדַּיָּנִים וְלֹא יֵעָשֶׂה דַּיָּן שֶׁאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן אֲפִלּוּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת:

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁצָּרִיךְ עֵדִים מִן הַתּוֹרָה וְצָרִיךְ דַּיָּנִים לָדוּן בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּשֶׁל דִּבְרֵיהֶם עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּן. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהֵבִיא הַגֵּט וְאָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. הוּא וּשְׁנַיִם נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָהּ וְנִמְצָא כְּאִלּוּ נְטָלוּהוּ מִבֵּית דִּין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

פרק קודם פרק הבא