משנה תורה, הלכות עדות פרק ב׳

פרק ב

א מַה בֵּין חֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת לִבְדִיקוֹת. בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת אִם כִּוֵּן הָאֶחָד אֶת עֵדוּתוֹ וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אֲבָל בִּבְדִיקוֹת אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶן אוֹמְרִין אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה אֲפִלּוּ בִּבְדִיקוֹת עֵדוּתָן בְּטֵלָה. כֵּיצַד. הֵעִידוּ שֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה וְאָמַר הָאֶחָד כְּשֶׁנֶּחְקַר בְּשָׁבוּעַ פְּלוֹנִי. בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית. בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי. בְּכָךְ וְכָךְ בְּחֹדֶשׁ. בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת. בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם. בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרָגוֹ. וְכֵן כְּשֶׁדָּרְשׁוּ בַּמֶּה הֲרָגוֹ אָמַר הֲרָגוֹ בְּסַיִף. וְכֵן הָעֵד הַשֵּׁנִי כִּוֵּן עֵדוּתוֹ בַּכּל חוּץ מִן הַשָּׁעוֹת שֶׁאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה שָׁעוֹת הָיָה בַּיּוֹם. אוֹ שֶׁכִּוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹת וְאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה הֲרָגוֹ וְלֹא הֵבַנְתִּי בַּכְּלִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. הֲרֵי עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אֲבָל אִם כִּוְּנוּ הַכּל וְאָמְרוּ לָהֶן הַדַּיָּנִים כֵּלָיו הָיוּ שְׁחוֹרִים אוֹ לְבָנִים וְאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים וְלֹא שַׂמְנוּ לִבֵּנוּ לִדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ הֲרֵי עֵדוּתָן קַיֶּמֶת:

ב אָמַר אֶחָד כֵּלִים שְׁחוֹרִים הָיָה לָבוּשׁ וְהַשֵּׁנִי אָמַר לֹא כֵן אֶלָּא לְבָנִים הָיָה לָבוּשׁ הֲרֵי עֵדוּתָן בְּטֵלָה. וּכְאִלּוּ אָמַר אֶחָד בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְהַשֵּׁנִי בַּחֲמִישִׁי שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת. אוֹ שֶׁאָמַר הָאֶחָד בְּסַיִף הֲרָגוֹ וְהַשֵּׁנִי אָמַר בְּרֹמַח שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג טו) "נָכוֹן הַדָּבָר" וְכֵיוָן שֶׁהִכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה בְּאֵי זֶה מִכָּל הַדְּבָרִים אֵין זֶה נָכוֹן:

ג הָיוּ הָעֵדִים מְרֻבִּים שְׁנַיִם מֵהֶן כִּוְּנוּ עֵדוּתָן בַּחֲקִירוֹת וּבִדְרִישׁוֹת וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם וְיֵהָרֵג. אֲבָל אִם הִכְחִישׁ אֶת שְׁנֵיהֶן אֲפִלּוּ בִּבְדִיקוֹת עֵדוּתָן בְּטֵלָה:

ד עֵד אֶחָד אוֹמֵר בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת בִּשְׁנַיִם לַחֹדֶשׁ וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת בִּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים עַד חֲצוֹת הַחֹדֶשׁ. אֲבָל אַחַר חֲצוֹת הַחֹדֶשׁ כְּגוֹן שֶׁאָמַר הָאֶחָד בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁכִּוְּנוּ שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד מִימֵי הַשַּׁבָּת עֵדוּתָן בְּטֵלָה. שֶׁאֵין חֲצִי הַחֹדֶשׁ בָּא וּכְבָר יָדְעוּ הַכּל אֵימָתַי הָיָה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ:

ה אָמַר הָאֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אָמַר עֵד אֶחָד בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הֲרֵי עֵדוּתָן קַיֶּמֶת שֶׁדֶּרֶךְ הָעָם לִטְעוֹת בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל אִם אָמַר הָאֶחָד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אָמַר עֵד אֶחָד קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה וְאֶחָד אוֹמֵר בְּהָנֵץ הַחַמָּה עֵדוּתָן בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שָׁעָה אַחַת שֶׁהַדָּבָר נִכָּר לַכּל. וְכֵן אִם נֶחְלְקוּ בִּשְׁקִיעָתָהּ:

פרק קודם פרק הבא