א אֶחָד מִן הַדַּיָּנִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁהָיָה מִן הַמְזַכִּין אוֹ מִן הַמְחַיְּבִין לֹא מִפְּנֵי שֶׁאָמַר דָּבָר הַנִּרְאֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ אֶלָּא נָטָה אַחַר דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כג ב) "וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁלֹּא תֹּאמַר בִּשְׁעַת מִנְיָן דַּי שֶׁאֶהֱיֶה כְּאִישׁ פְּלוֹנִי אֶלָּא אֱמֹר מַה שֶּׁלְּפָנֶיךָ: