משנה תורה, הלכות נזקי ממון פרק ד׳

פרק ד

א הַכּוֹנֵּס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בִּפְנֵיהֶן בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה אוֹ שֶׁהָיוּ כָּתְלֵי הַדִּיר רְעוּעִין הֲרֵי לֹא נָעַל בִּפְנֵיהֶן כָּרָאוּי וְאִם יָצָאת וְהִזִּיקָה חַיָּב. וַאֲפִלּוּ חָתְרָה וְיָצָאת וַאֲפִלּוּ נִפְרְצָה מְחִצָּה בַּלַּיְלָה אוֹ פְּרָצוּהָ לִסְטִים בַּעַל הַצֹּאן חַיָּב. הָיְתָה מְחִצָּה בְּרִיאָה וְנִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָצָאת וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים וְהִזִּיקָה לִסְטִים חַיָּבִים:

ב הַפּוֹרֵץ גָּדֵר לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ וְיָצָאת וְהִזִּיקָה. אִם הָיָה גָּדֵר חָזָק וּבָרִיא חַיָּב. וְאִם הָיָה כֹּתֶל רָעוּעַ פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְכֵן הַנּוֹתֵן סַם הַמָּוֶת לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם:

ג הַמַּעֲמִיד בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ עַל גַּבֵּי קָמַת חֲבֵרוֹ הַמַּעֲמִיד חַיָּב לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. וְכֵן אִם הִכִּישָׁהּ עַד שֶׁהָלְכָה לְקָמַת חֲבֵרוֹ וְהִזִּיקָה זֶה שֶׁהִכִּישָׁהּ חַיָּב:

ד הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם אוֹ לְנוֹשֵׂא שָׂכָר אוֹ לְשׂוֹכֵר אוֹ לְשׁוֹאֵל נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים וְאִם הִזִּיקָה חַיָּב הַשּׁוֹמֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁלֹּא שְׁמָרוּהָ כְּלָל. אֲבָל אִם שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה כָּרָאוּי וְיָצָאת וְהִזִּיקָה הַשּׁוֹמְרִים פְּטוּרִין וְהַבְּעָלִים חַיָּבִים אֲפִלּוּ הֵמִיתָה אֶת הָאָדָם. שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה פְּחוּתָה אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא פָּטוּר וְאִם שׁוֹמֵר שָׂכָר אוֹ שׂוֹכֵר אוֹ שׁוֹאֵל הוּא חַיָּבִין:

ה הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה אֲפִלּוּ חָתְרָה וְיָצָאת וְהִזִּיקָה חַיָּב זֶה שֶׁהִנִּיחָהּ שָׁם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִנִּיחָהּ בַּחַמָּה הֲרֵי הִיא מִצְטַעֶרֶת וּבוֹרַחַת וְעוֹשָׂה כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת:

ו מָסַר בְּהֶמְתּוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַשּׁוֹר קָשׁוּר הַבְּעָלִים חַיָּבִין. שֶׁדֶּרֶךְ הַשּׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר וְלָצֵאת וּלְהַזִּיק. אֲפִלּוּ שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה וְחָתְרָה וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה הַבְּעָלִים חַיָּבִים:

ז מָסַר שׁוֹרוֹ לַחֲמִשָּׁה וּפָשַׁע בּוֹ אֶחָד מֵהֶן וְיָצָא וְהִזִּיק אִם אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר אֶלָּא בַּחֲמִשְּׁתָּן זֶה שֶׁפָּשַׁע בִּשְׁמִירָתוֹ חַיָּב. וְאִם מִשְׁתַּמֵּר בִּשְׁאֵרָן אַף אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִין חַיָּבִין:

ח שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם וְנִמְצָא מוּעָד. אִם יָדַע הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא נַגְחָן הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֵזֶק שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ הֲרֵי שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה תָּם (כְּשֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ) חֲצִי נֵזֶק הָיָה מְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי יָדַע שֶׁהוּא נַגְחָן. וְאִם לֹא יָדַע שֶׁהוּא נַגְחָן אֵין הַשּׁוֹאֵל חַיָּב כְּלוּם וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין נֵזֶק שָׁלֵם:

ט שְׁאָלוֹ כְּשֶׁהוּא תָּם וְהוּעַד בְּבֵית הַשּׁוֹאֵל וְהֶחֱזִירוֹ לִבְעָלָיו חָזַר לְתַמּוּתוֹ. הוֹאִיל וְנִשְׁתַּנֵּית רְשׁוּתוֹ בָּטְלָה הַהַעֲדָה וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֵזֶק וְהַשּׁוֹאֵל פָּטוּר שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִירוֹ:

י שׁוֹמֵר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת גּוּף הַבְּהֵמָה בִּלְבַד אֲבָל לֹא שְׁמִירַת נְזָקֶיהָ וְהִזִּיקָה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם וְהַבְּעָלִים חַיָּבִים. קִבֵּל שְׁמִירַת נְזָקֶיהָ וְהִזִּיקָה חַיָּב הַשּׁוֹמֵר. וְאִם הֻזְּקָה פָּטוּר וְהַבְּעָלִים עוֹשִׂים דִּין עִם הַמַּזִּיק:

יא מָסַר הַשּׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר אַחֵר הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן חַיָּב לְשַׁלֵּם לַנִּזָּק שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חַיָּב. וַהֲרֵי הַנִּזָּק אוֹמֵר לוֹ לָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ וּמָסַרְתָּ לְאַחֵר שָׁלֵם לִי אַתָּה וְלֵךְ וַעֲשֵׂה דִּין עִם הַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַרְתָּ לוֹ אַתָּה. מְסָרָהּ הַשּׁוֹמֵר לִבְנוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹ לִמְסַעֲדוֹ נִכְנְסוּ תַּחַת הַשּׁוֹמֵר וְחַיָּבִים:

יב כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאֵין לוֹ וְהָיָה הַמַּזִּיק תָּם שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק מִגּוּפוֹ הֲרֵי הַנִּזָּק מִשְׁתַּלֵּם מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה וְיִשָּׁאֵר דְּמֵי מַה שֶּׁגָּבָה הַנִּזָּק חוֹב עַל הַשּׁוֹמֵר לְבַעַל הַבְּהֵמָה:

יג כָּל בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין מְשַׁעֲרִין מַה שֶּׁהִזִּיקָה בְּשִׁשִּׁים וּמְשַׁלֵּם זֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם בֵּין הַבְּעָלִים בֵּין הַשּׁוֹמְרִים. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁאָכְלָה בֵּית סְאָה שָׁמִין שִׁשִּׁים בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה אַחַר שֶׁנִּפְסַד בּוֹ הַבֵּית סְאָה וּמְשַׁלֵּם הַשְּׁאָר. וְכֵן אִם אָכְלָה קַב אוֹ רֹבַע אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד שָׁמִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים:

יד אָכְלָה פֵּרוֹת גְּמוּרִין שֶׁאֵין צְרִיכִים לַקַּרְקַע מְשַׁלֵּם דְּמֵי פֵּרוֹת גְּמוּרִין בִּשְׁוֵיהֶן אִם סְאָה דְּמֵי סְאָה וְאִם סָאתַיִם דְּמֵי סָאתַיִם. הֲרֵי שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל אֶחָד וְכֵן הַלּוֹקֵט פֵּרוֹת דֶּקֶל חֲבֵרוֹ וְאָכַל אִם הָיָה דֶּקֶל רוֹמִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵין הַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים עַל גַּב הַקַּרְקַע. וְאִם דֶּקֶל פַּרְסִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוּא שֶׁהַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת בְּיוֹתֵר מְשַׁעֲרִין הַדֶּקֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה:

פרק קודם פרק הבא