משנה תורה, הלכות נדרים פרק י׳

פרק י

א הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַיּוֹם אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ. שֶׁאֵינִי טוֹעֵם יוֹם אֶחָד אָסוּר מֵעֵת לְעֵת מִשְּׁעַת נִדְרוֹ. לְפִיכָךְ הַנּוֹדֵר שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ לֹא יֹאכַל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ עַד שֶׁיִּשְׁאַל לְחָכָם. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשָּׁבַע פַּעַם אַחֶרֶת יוֹם אֶחָד וְיֹאכַל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ שֶׁהֲרֵי אֵין כָּל הָעָם יוֹדְעִים הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין זֶה לָזֶה:

ב נָדַר שֶׁאֲנִי טוֹעֵם יוֹם הֲרֵי זֶה סָפֵק וְאָסוּר מֵעֵת לְעֵת כְּאוֹמֵר יוֹם אֶחָד. וְאִם אָכַל אַחַר שֶׁחֲשֵׁכָה אֵינוֹ לוֹקֶה. שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שַׁבָּת זוֹ הֲרֵי זֶה אָסוּר בִּשְׁאָר יְמֵי הַשַּׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת. וַהֲרֵי הוּא מֻתָּר מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת. שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שַׁבָּת אַחַת הֲרֵי זֶה אָסוּר שִׁבְעָה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. אָמַר שַׁבָּת סְתָם וְלֹא פֵּרֵשׁ לֹא אַחַת וְלֹא זוֹ הֲרֵי סָפֵק וְאָסוּר שִׁבְעָה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. וְאִם אָכַל אַחַר שַׁבָּת אֵינוֹ לוֹקֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ג שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה חֹדֶשׁ זֶה אָסוּר בִּשְׁאָר יְמֵי הַחֹדֶשׁ. אֲבָל בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ יִהְיֶה מֻתָּר אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה חֹדֶשׁ חָסֵר. שֶׁאֲנִי טוֹעֵם חֹדֶשׁ אֶחָד אָסוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם גְּמוּרִים מֵעֵת לְעֵת. נָדַר חֹדֶשׁ סְתָם אָסוּר שְׁלֹשִׁים יוֹם מֵעֵת לְעֵת מִסָּפֵק:

ד שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בָּשָׂר שָׁנָה זוֹ אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר מִן הַשָּׁנָה אֶלָּא יוֹם אֶחָד אֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה מֻתָּר. וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לִנְדָרִים הוּא יוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שָׁנָה אַחַת הֲרֵי זֶה אָסוּר שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ. שֶׁאֲנִי אוֹכֵל שָׁנָה הֲרֵי זֶה אָסוּר שָׁנָה תְּמִימָה מִיּוֹם לְיוֹם מִסָּפֵק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ה שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה יַיִן שָׁבוּעַ זֶה אָסוּר בִּשְׁאָר שְׁנֵי הַשָּׁבוּעַ וּבִשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. וְאֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה יַיִן שָׁבוּעַ אֶחָד אָסוּר שֶׁבַע שָׁנִים גְּמוּרוֹת מִיּוֹם לְיוֹם. אָמַר יוֹבֵל זֶה אָסוּר בִּשְׁאָר שְׁנֵי הַיּוֹבֵל וּבִשְׁנַת חֲמִשִּׁים עַצְמָהּ:

ו שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה יַיִן עַד רֹאשׁ אֲדָר אִם הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת וְלֹא יָדַע שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת כְּשֶׁנָּדַר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן. וְאִם נָדַר עַד סוֹף אֲדָר הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד סוֹף אֲדָר שֵׁנִי. וְאִם יָדַע שֶׁהַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת וְנָדַר עַד רֹאשׁ אֲדָר אָסוּר עַד רֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי:

ז הָאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּדָבָר עַד הַפֶּסַח בֵּין שֶׁאָמַר עַד פְּנֵי הַפֶּסַח בֵּין שֶׁאָמַר עַד הַפֶּסַח אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ בִּלְבַד. וְאִם אָמַר עַד שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח הֲרֵי אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא הַפֶּסַח. אָמַר עַד הַקָּצִיר אוֹ עַד הַבָּצִיר אוֹ שֶׁאָמַר עַד שֶׁיִּהְיֶה הַבָּצִיר אוֹ הַקָּצִיר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ:

ח זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְנָדַר עָדָיו אֵין אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. וְאִם נָדַר עַד שֶׁיִּהְיֶה הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכָל שֶׁאֵין לוֹ זְמַן קָבוּעַ כְּגוֹן זְמַן הַקָּצִיר וְהַבָּצִיר בֵּין שֶׁנָּדַר עָדָיו בֵּין שֶׁנָּדַר עַד שֶׁיִּהְיֶה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ:

ט הָאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּדָבָר עַד הַקַּיִץ הֲרֵי אָסוּר עַד שֶׁיַּתְחִילוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שֶׁנָּדַר בּוֹ לְהַכְנִיס כַּלְכָּלוֹת תְּאֵנִים. עַד הַקָּצִיר עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצֹר קְצִיר חִטִּים אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִים. פֵּרֵשׁ וְאָמַר עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַקַּיִץ הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד שֶׁיִּכְפְּלוּ הָעָם רֹב הַמַּחְצְלָאוֹת שֶׁבַּמֻּקְצֶה שֶׁמְּיַבְּשִׁין עֲלֵיהֶם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים לַעֲשׂוֹתָם גְּרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים הַכּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ שֶׁל נוֹדֵר:

י כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנָּדַר בְּבִקְעָה וְאָסַר עַצְמוֹ בַּדָּבָר עַד הַקַּיִץ וְעָלָה לָהָר אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּקַּיִץ שֶׁל מָקוֹם שֶׁהוּא בּוֹ עַתָּה אִם הִגִּיעַ אִם לֹא הִגִּיעַ. אֶלָּא בַּקַּיִץ שֶׁל מָקוֹם שֶׁנָּדַר בּוֹ וְעָלָיו הוּא סוֹמֵךְ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יא הָאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּדָבָר עַד הַגֶּשֶׁם. הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד זְמַן הַגְּשָׁמִים שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו. הִגִּיעַ זְמַן הַגְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה מֻתָּר בֵּין יָרְדוּ גְּשָׁמִים בֵּין לֹא יָרְדוּ. וְאִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם אָמַר עַד הַגְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים. וְהוּא שֶׁיָּרְדוּ מִזְּמַן רְבִיעָה שְׁנִיָּה שֶׁהוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְקוֹמוֹת הַסְּמוּכִין לָהּ מִכ"ג בְּמַרְחֶשְׁוָן וְאֵילָךְ. וְאִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹתָהּ:

יב מִי שֶׁהִדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמַרְחֶשְׁוָן וְאָמַר לָהּ שֶׁאֵין אַתְּ נֶהֱנֵית לִי מִכָּאן וְעַד הַפֶּסַח אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךָ מֵהַיּוֹם וְעַד סֻכּוֹת הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לֵהָנוֹת לוֹ מִיָּד גְּזֵרָה שֶׁמָּא תֵּלֵךְ. וְאִם הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח וַהֲרֵי הוּא מְהַנֶּה אוֹתָהּ לִפְנֵי הַפֶּסַח הֲרֵי זֶה לוֹקֶה. עָבַר הַפֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ הַתְּנַאי הֲרֵי זֶה אָסוּר לִנְהֹג חֻלִּין בְּנִדְרוֹ וּלְהַנִּיחָהּ שֶׁתֵּלֵךְ וְתֶהֱנֶה. אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ אִסּוּר עַד הֶחָג כְּמוֹ שֶׁנָּדַר. וְאַף עַל פִּי שֶׁתָּלָה הַנֵּדֶר בְּאִסּוּר זְמַן שֶׁעָבַר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם הָלְכָה אַחַר הַפֶּסַח אֵינָהּ אֲסוּרָה מִלֵּהָנוֹת לוֹ:

יג אָמַר לָהּ שֶׁאֵין אַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךָ עַד הַפֶּסַח אֲסוּרָה לֵהָנוֹת מִיָּד. וְאִם הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח וְנִמְצָא מְהַנֶּה אוֹתָהּ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וַאֲסוּרָה בַּהֲנָיָתוֹ עַד הֶחָג וּמֻתֶּרֶת לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ מִשֶּׁהִגִּיעַ הַפֶּסַח:

פרק קודם פרק הבא