משנה תורה, הלכות נדרים פרק ז׳

פרק ז

א שְׁנַּיִם שֶׁנֶּאֶסְרָה הֲנָאַת כָּל אֶחָד מֵהֶן עַל חֲבֵרוֹ בֵּין בְּנֵדֶר בֵּין בִּשְׁבוּעָה הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְהַחְזִיר אֲבֵדָה זֶה לָזֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוָה. וּבְמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן שֶׁנּוֹטֵל שָׂכָר הַמַּחֲזִיר אֶת הָאֲבֵדָה יִפּל הַשָּׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ. שֶׁאִם יִטּל שָׂכָר נִמְצָא נֶהֱנֶה וְאִם לֹא יִטּוֹל נִמְצָא מְהַנֶּה:

ב וּמֻתָּרִין בִּדְבָרִים שֶׁהֵם בְּשֻׁתָּפוּת כָּל יִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן הַר הַבַּיִת (וְהַלְּשָׁכוֹת) וְהָעֲזָרוֹת וְהַבְּאֵר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. וַאֲסוּרִין בִּדְבָרִים שֶׁהֵם בְּשֻׁתָּפוּת כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר כְּגוֹן הָרְחָבָה שֶׁבָּעִיר וְהַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּבָה וְהַסְּפָרִים:

ג וְכֵיצַד יַעֲשׂוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִין בִּדְבָרִים אֵלּוּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם כּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא אוֹ לְאֶחָד מִשְּׁאָר הָעָם וּמְזַכֶּה לוֹ בְּחֶלְקוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. וְנִמְצָא כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ שֶׁהוּא לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר אוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ נִכְנָס לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ אֶלָּא לִרְשׁוּת אֲחֵרִים שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם נִסְתַּלֵּק מֵחֶלְקוֹ שֶׁבְּמָקוֹם זֶה וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה:

ד הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֻׁתָּפִין בְּחָצֵר. אִם יֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָה הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין לְהִכָּנֵס לָהּ עַד שֶׁיַּחֲלֹקוּ וְיִכָּנֵס כָּל אֶחָד לְחֶלְקוֹ. וְאִם אֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְנָס לְבֵיתוֹ וְהוּא אוֹמֵר בְּתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד רֵחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִין בְּחָצֵר זוֹ:

ה שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִין בְּחָצֵר וְנָדַר אֶחָד מֵהֶן שֶׁלֹּא יְהַנֶּה בּוֹ הַשֵּׁנִי כּוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכֹּר חֶלְקוֹ. נָדַר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה הוּא בַּשֵּׁנִי הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ מִפְּנֵי שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הוּא נִכְנָס. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחָצֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ו הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק אָסוּר בַּהֲנָאַת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם. הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִכָּנֵס לֶחָצֵר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרְךָ אֲנִי נִכְנָס אֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ:

ז מִי שֶׁאָסַר הֲנָיַת אֻמָּה מִן הָאֻמּוֹת עַל עַצְמוֹ. הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח מֵהֶן בְּיוֹתֵר וְלִמְכֹּר לָהֶן בְּפָחוֹת. אָסַר הֲנָיָתוֹ עֲלֵיהֶם אִם שׁוֹמְעִין לוֹ שֶׁיִּקַּח מֵהֶן בְּפָחוֹת וְיִמְכֹּר בְּיוֹתֵר מֻתָּר. וְאֵין גּוֹזְרִין כָּאן שֶׁלֹּא יִמְכֹּר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקַּח. שֶׁהֲרֵי לֹא נָדַר מֵאִישׁ אֶחָד כְּדֵי שֶׁנִּגְזֹר עָלָיו [אֶלָּא] מֵאֻמָּה כֻּלָּהּ. שֶׁאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא וְלִתֵּן עִם זֶה יִשָּׂא וְיִתֵּן עִם אַחֵר. לְפִיכָךְ אִם אָסַר הֲנָיָתָן עָלָיו הֲרֵי זֶה מַשְׁאִילָן וּמַלְוֶה אוֹתָן. אֲבָל לֹא יִשְׁאַל מֵהֶם וְלֹא יִלְוֶה מֵהֶן:

ח אָסַר הֲנָיָתוֹ עֲלֵיהֶן וַהֲנָיָתָן עָלָיו לֹא יִשָּׂא וְיִתֵּן עִמָּהֶם. וְכֵן לֹא יִשְּׂאוּ הֵן וְיִתְּנוּ עִמּוֹ וְלֹא יַשְׁאִיל לָהֶן וְלֹא יִלְוֶה מֵהֶם וְלֹא יַלְוֶה אוֹתָן:

ט אָסַר עַל עַצְמוֹ הֲנָיַת בְּנֵי הָעִיר אָסוּר לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ לְחָכָם מִבְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר (הַהִיא). וְאִם נִשְׁאַל וְהִתִּיר לוֹ הֲרֵי נִדְרוֹ מֻתָּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

י מִי שֶׁאָסַר הֲנָיַת הַבְּרִיּוֹת עָלָיו הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֵהָנוֹת בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר עָנִי הַמִּתְחַלֵּק בָּגֳרָנוֹת אֲבָל לֹא בְּתוֹךְ הַבַּיִת:

יא מִי שֶׁאָסַר הֲנָיָתוֹ עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הֲרֵי אֵלּוּ בָּאִין וְנוֹטְלִין מַתְּנוֹתֵיהֶם עַל כָּרְחוֹ. וְאִם אָמַר כֹּהֲנִים אֵלּוּ וּלְוִיִּם אֵלּוּ הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. וְיִתֵּן תְּרוּמוֹתָיו וּמַעַשְׂרוֹתָיו לְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם אֲחֵרִים. וְהוּא הַדִּין בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים עִם הָעֲנִיִּים:

יב מִי שֶׁהָיְתָה הֲנָיָתוֹ אֲסוּרָה עַל חֲבֵרוֹ וְאֵין לַחֲבֵרוֹ מַה יֹּאכַל. הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי אָסוּר בַּהֲנָיָתִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. אִם הָלַךְ הַחֶנְוָנִי וְנָתַן לוֹ וּבָא וְנָטַל מִזֶּה הֲרֵי זֶה מֻתָּר:

יג הָיָה בֵּיתוֹ לִבְנוֹת גְּדֵרוֹ לִגְדֹּר שָׂדֵהוּ לִקְצֹר וְהָלַךְ אֵצֶל פּוֹעֲלִים וְאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי אָסוּר בַּהֲנָיָתִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. וְהָלְכוּ הֵן וְעָשׂוּ עִמּוֹ וּבָאוּ לָזֶה וְנָתַן לָהֶן שְׂכָרָן הֲרֵי זֶה מֻתָּר. שֶּׁנִּמְצָא זֶה שֶׁפָּרַע לוֹ חוֹבוֹ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁזֶּה מֻתָּר לִפְרֹעַ לוֹ חוֹבוֹ:

יד הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. נוֹתֵן לְאַחֵר מִשּׁוּם מַתָּנָה וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. וְאִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע וְאוֹמֵר הֲרֵי הֵן מֻפְקָרִין לְכָל מִי שֶׁיַּחְפֹּץ וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל:

טו נָתַן לְאֶחָד מַתָּנָה וְאָמַר לוֹ הֲרֵי סְעֻדָּה זוֹ נְתוּנָה לְךָ מַתָּנָה וְיָבוֹא פְּלוֹנִי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָתִי וְיֹאכַל עִמָּנוּ הֲרֵי זֶה אָסוּר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא [אֲפִלּוּ] אִם נָתַן לוֹ סְתָם וְחָזַר וְאָמַר לוֹ רְצוֹנְךָ שֶׁיָּבוֹא פְּלוֹנִי וְיֹאכַל עִמָּנוּ. אִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיָּבוֹא פְּלוֹנִי וְיֹאכַל אָסוּר. כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה סְעֻדָּה גְּדוֹלָה וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיָּבוֹא אָבִיו אוֹ רַבּוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לֶאֱכל מִסְּעוּדָתוֹ. שֶׁהֲרֵי סְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁלֹּא גָּמַר לְהַקְנוֹת לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

טז כָּל מַתָּנָה שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ לֹא תִּהְיֶה מֻקְדֶּשֶׁת אֵינָהּ מַתָּנָה. וְכָל הַנּוֹתֵן לָזֶה מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַקְנוֹתָהּ לְאַחֵר הֲרֵי זֶה הָאַחֵר קָנָה בְּעֵת שֶׁיַּקְנֶה לוֹ הָרִאשׁוֹן. וְאִם לֹא הִקְנָה לוֹ הָרִאשׁוֹן לְאוֹתוֹ אַחֵר לֹא קָנָה לֹא הָרִאשׁוֹן וְלֹא הַשֵּׁנִי:

יז מִי שֶׁנֶּאֶסְרָה הֲנָיָתוֹ עַל בַּעַל בִּתּוֹ וְהוּא רוֹצֶה לָתֵת לְבִתּוֹ מָעוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נֶהֱנֵית בָּהֶן וּמוֹצִיאָה אוֹתָן בַּחֲפָצֶיהָ. הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לָהּ וְאוֹמֵר לָהּ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִין לָךְ בְּמַתָּנָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לְבַעֲלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן אֶלָּא יִהְיוּ לְמַה שֶּׁאַתְּ נוֹתֶנֶת לְפִיךְ אוֹ לְמַה שֶּׁתִּלְבְּשִׁי וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וַאֲפִלּוּ אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן אֶלָּא מַה שֶּׁתִּרְצִי עֲשִׂי בָּהֶן לֹא קָנָה הַבַּעַל וּמַה שֶּׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן. אֲבָל אִם נָתַן לָהּ מַתָּנָה וְאָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעֲלִיךְ רְשׁוּת בָּהֶן וְלֹא פֵּרֵשׁ שֶׁתִּהְיֶה הַמַּתָּנָה הַזֹּאת לְכָךְ וּלְכָךְ אוֹ לְמַה שֶּׁתִּרְצֶה תַּעֲשֶׂה בָּהֶן הֲרֵי קָנָה אוֹתָהּ הַבַּעַל לֶאֱכל פֵּרוֹתֶיהָ. וְדָבָר זֶה אָסוּר שֶׁהֲרֵי הוּא אָסוּר בַּהֲנָיַת חוֹתְנוֹ:

פרק קודם פרק הבא