משנה תורה, הלכות נדרים פרק ד׳

פרק ד

א נִּדְרֵי אֳנָסִין וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת וְנִדְרֵי הֲבַאי הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעוֹת. הֲרֵי שֶׁהִדִּירוּהוּ הָאַנָּסִין וְהַמּוֹכְסִין וְאָמְרוּ לוֹ נְדֹר לָנוּ שֶׁהַבָּשָׂר אָסוּר עָלֶיךָ אִם יֵשׁ עִמְּךָ דָּבָר שֶׁחַיָּב בְּמֶכֶס. וְנָדַר וְאָמַר הֲרֵי הַפַּת וְהַבָּשָׂר וְהַיַּיִן אֲסוּרִין עָלַי הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּכּל וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹסִיף עַל מַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ. וְכֵן אִם בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּדֹּר שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה אִשְׁתּוֹ לוֹ וְנָדַר שֶׁלֹּא תֵּהָנֶה לוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְאֶחָיו כֻּלָּן מֻתָּרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ב וּבְכָל הַנְּדָרִים הָאֵלּוּ צָרִיךְ שֶׁיִּתְכַּוֵּן בְּלִבּוֹ לְדָבָר הַמֻּתָּר. כְּגוֹן שֶׁיָּשִׂים בְּלִבּוֹ שֶׁיִּהְיוּ אֲסוּרִין עָלָיו אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד אוֹ אוֹתָהּ שָׁעָה וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה וְסוֹמֵךְ עַל דְּבָרִים שֶׁבְּלִבּוֹ הוֹאִיל וְהוּא אָנוּס וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְנִמְצָא בְּשָׁעָה שֶׁיִּדֹּר לָהֶן אֵין פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּשְׁבוּעוֹת:

ג וְכֵן נִדְרֵי זֵרוּזִין מֻתָּרִין. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהִדִּיר חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְנָדַר זֶה שֶׁלֹּא יֹאכַל מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְרִיחַ עָלָיו. בֵּין אָכַל בֵּין לֹא אָכַל שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. וְכֵן הַמּוֹכֵר שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יִמְכֹּר חֵפֶץ זֶה אֶלָּא בְּסֶלַע וְהַלּוֹקֵחַ נָדַר שֶׁלֹּא יִקָּחֶנּוּ אֶלָּא בְּשֶׁקֶל וְרָצוּ בִּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ וְלֹא נָדַר אֶלָּא כְּדֵי לְזָרֵז אֶת חֲבֵרוֹ וְלֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ:

ד וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִילוּ אַרְבָּעָה מִינֵי נְדָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵן מֻתָּרִים שֶׁאָסוּר לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת נוֹדֵר בָּהֶן עַל מְנָת לְבַטְּלָן. תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ל ג) "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" לֹא יַעֲשֶׂה דְּבָרָיו חֻלִּין:

ה מִי שֶׁנָּדַר וְנִחַם עַל נִדְרוֹ הֲרֵי זֶה נִשְׁאָל לְחָכָם וּמַתִּירוֹ. וְדִין הֶתֵּר נְדָרִים כְּדִין הֶתֵּר שְׁבוּעוֹת שֶׁאֵין מַתִּיר אֶלָּא חָכָם מֻבְהָק אוֹ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאֵין חָכָם. וּבְלָשׁוֹן שֶׁמַּתִּירִין הַשְּׁבוּעָה מַתִּירִין הַנֵּדֶר. וְכֵן שְׁאָר הָעִנְיָנוֹת שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּשְׁבוּעוֹת כֻּלָּן בִּנְדָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵן בִּשְׁבוּעוֹת:

ו וְאֵין מַתִּירִין הַנֵּדֶר עַד שֶׁיָּחוּל כִּשְׁבוּעָה:

ז וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁאָלִים עַל נִדְרֵי הָאִסָּר וּמַתִּירִין אוֹתוֹ. כָּךְ נִשְׁאָלִים עַל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַתִּירִין אוֹתוֹ. בֵּין נִדְרֵי קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הַתְּמוּרָה:

ח וּכְשֵׁם שֶׁהָאָב אוֹ הַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִסָּר כָּךְ מֵפֵר נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁוֹת הַדּוֹמִין לְנִדְרֵי הָאִסָּר:

ט מִי שֶׁנָּדַר וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וְשָׁמַע שְׁלִישִׁי וְאָמַר וַאֲנִי וְנִשְׁאַל הָרִאשׁוֹן עַל נִדְרוֹ וְהֻתַּר הֻתְּרוּ כֻּלָּן. נִשְׁאַל הָאַחֲרוֹן וְהֻתַּר הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּן אֲסוּרִין. נִשְׁאַל הַשֵּׁנִי וְהֻתַּר הַשֵּׁנִי וְשֶׁל אַחֲרָיו מֻתָּרִין וְהָרִאשׁוֹן אָסוּר:

י וְכֵן הַמַּתְפִּיס דְּבָרִים הַרְבֵּה בְּנֵדֶר כְּגוֹן שֶׁנָּדַר עַל הַפַּת וְהִתְפִּיס הַבָּשָׂר וְנִשְׁאַל עַל הַפַּת וְהֻתַּר בָּהּ הֻתַּר הַבָּשָׂר. נִשְׁאַל עַל הַבָּשָׂר וְהֻתַּר בּוֹ לֹא הֻתַּר הַפַּת:

יא הַנִּשְׁבָּע אוֹ הַנּוֹדֵר שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכֻלְּכֶם וְנִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ אוֹ עַל שְׁבוּעָתוֹ עַל אֶחָד מֵהֶם וְהִתִּירוֹ הֻתְּרוּ כֻּלָּם. שֶׁהַנֵּדֶר שֶׁהֻתַּר מִכְּלָלוֹ הֻתַּר כֻּלּוֹ. אָמַר שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה וְלָזֶה הֻתַּר הָרִאשׁוֹן הֻתְּרוּ כֻּלָּן. הֻתַּר אַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּן אֲסוּרִין. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה לָזֶה לָזֶה צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יב נָדַר בְּנָזִיר וּבְקָרְבָּן וּבִשְׁבוּעָה אוֹ שֶׁנָּדַר וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן נָדַר פֶּתַח אֶחָד לְכֻלָּן:

יג הַנּוֹדֵר מֵאַנְשֵׁי הָעִיר וְנִשְׁאַל לֶחָכָם שֶׁבָּעִיר. אוֹ שֶׁנָּדַר מִיִּשְׂרָאֵל וַהֲרֵי הוּא נִשְׁאַל לְחָכָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הֲרֵי נִדְרוֹ מֻתָּר:

יד הָאוֹמֵר פֵּרוֹת אֵלּוּ אֲסוּרִין עָלַי הַיּוֹם אִם אֵלֵךְ לְמָחָר לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. הֲרֵי זֶה אָסוּר לְאָכְלָם הַיּוֹם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֵלֵךְ לְמָחָר לְאוֹתוֹ מָקוֹם. וְאִם עָבַר וַאֲכָלָן הַיּוֹם וְהָלַךְ לְמָחָר לוֹקֶה וְאִם לֹא הָלַךְ אֵינוֹ לוֹקֶה:

טו אָמַר הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין לְמָחָר אִם אֵלֶךְ הַיּוֹם לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֵילֵךְ הַיּוֹם לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְיֵאָסְרוּ עָלָיו אוֹתָן הַפֵּרוֹת לְמָחָר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. מִפְּנֵי שֶׁאָדָם זָהִיר בְּדָבָר הָאָסוּר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ וְאֵינוֹ זָהִיר בִּתְנַאי שֶׁגּוֹרֵם לֶאֱסֹר דָּבָר הַמֻּתָּר:

טז הַנּוֹדֵר לָצוּם עֲשָׂרָה יָמִים בְּאֵי זֶה יוֹם שֶׁיִּרְצֶה וְהָיָה מִתְעַנֶּה בְּיוֹם אֶחָד מֵהֶם וְהֻצְרַךְ לִדְבַר מִצְוָה אוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד אָדָם גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אוֹכֵל וּפוֹרֵעַ יוֹם אַחֵר שֶׁהֲרֵי לֹא קָבַע הַיָּמִים בִּתְחִלַּת הַנֵּדֶר. נָדַר שֶׁיָּצוּם הַיּוֹם וְשָׁכַח וְאָכַל מַשְׁלִים לָצוּם. נָדַר שֶׁיָּצוּם יוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם וּכְשֶׁהִתְחִיל לָצוּם שָׁכַח וְאָכַל אִבֵּד תַּעֲנִיתוֹ וְחַיָּב לָצוּם יוֹם אַחֵר:

פרק קודם פרק הבא