משנה תורה, הלכות מתנות עניים פרק ט׳

פרק ט

א כָּל עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְהַעֲמִיד מֵהֶם גַּבָּאֵי צְדָקָה אֲנָשִׁים יְדוּעִים וְנֶאֱמָנִים שֶׁיִּהְיוּ מַחְזִירִין עַל הָעָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְלוֹקְחִין מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁהוּא רָאוּי לִתֵּן וְדָבָר הַקָּצוּב עָלָיו. וְהֵן מְחַלְּקִין הַמָּעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי וְעָנִי מְזוֹנוֹת הַמַּסְפִּיקִין לְשִׁבְעָה יָמִים. וְזוֹ הִיא הַנִּקְרֵאת קֻפָּה:

ב וְכֵן מַעֲמִידִין גַּבָּאִין שֶׁלּוֹקְחִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִכָּל חָצֵר וְחָצֵר פַּת וּמִינֵי מַאֲכָל אוֹ פֵּרוֹת אוֹ מָעוֹת מִמִּי שֶׁמִּתְנַדֵּב לְפִי שָׁעָה. וּמְחַלְּקִין אֶת הַגָּבוּי לָעֶרֶב בֵּין הָעֲנִיִּים וְנוֹתְנִין לְכָל עָנִי מִמֶּנּוּ פַּרְנָסַת יוֹמוֹ. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא תַּמְחוּי:

ג מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶן קֻפָּה שֶׁל צְדָקָה. אֲבָל תַּמְחוּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בּוֹ. וְהַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט הַיּוֹם שֶׁיִּהְיוּ גַּבָּאֵי הַקֻּפָּה מַחְזִירִין בְּכָל יוֹם וּמְחַלְּקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת:

ד בְּתַעֲנִיּוֹת מְחַלְּקִים מְזוֹנוֹת לָעֲנִיִּים. וְכָל תַּעֲנִית שֶׁאָכְלוּ הָעָם וְלָנוּ וְלֹא חִלְּקוּ צְדָקָה לָעֲנִיִּים הֲרֵי אֵלּוּ כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּקַּבָּלָה (ישעיה א כא) "צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים". בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא נָתְנוּ לָהֶן הַפַּת וְהַפֵּרוֹת שֶׁאוֹכְלִים בָּהֶם הַפַּת כְּגוֹן תְּמָרִים וַעֲנָבִים. אֲבָל אִם אֵחֲרוּ הַמָּעוֹת אוֹ הַחִטִּים אֵינָן כְּשׁוֹפְכֵי דָּמִים:

ה הַקֻּפָּה אֵינָהּ נִגְבֵּית אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וּמֻתָּר לְהַאֲמִין לְאֶחָד הַמָּעוֹת שֶׁל קֻפָּה. וְאֵינָהּ נֶחְלֶקֶת אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. שֶׁנּוֹתְנִים לְכָל אֶחָד דֵּי מַחֲסוֹרוֹ לְשַׁבָּת. והַתַּמְחוּי נִגְבֶּה בִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאֵינוֹ דָּבָר קָצוּב. וּמִתְחַלֵּק בִּשְׁלֹשָׁה:

ו הַתַּמְחוּי נִגְבֶּה בְּכָל יוֹם. וְהַקֻּפָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְהַתַּמְחוּי לַעֲנִיֵּי עוֹלָם. וְהַקֻּפָּה לַעֲנִיֵּי אוֹתָהּ הָעִיר בִּלְבַד:

ז רַשָּׁאִין בְּנֵי הָעִיר לַעֲשׂוֹת קֻפָּה תַּמְחוּי. וְתַמְחוּי קֻפָּה. וּלְשַׁנּוֹתָן לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ מִצָּרְכֵי צִבּוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְנוּ כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁגָּבוּ. וְאִם הָיָה בַּמְּדִינָה חָכָם גָּדוֹל שֶׁהַכּל גּוֹבִין עַל דַּעְתּוֹ וְהוּא יְחַלֵּק לָעֲנִיִּים כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאֶה. הֲרֵי זֶה רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְכָל מַה שֶּׁיֵּרָאֶה לוֹ מִצָּרְכֵי צִבּוּר:

ח גַּבָּאֵי צְדָקָה אֵין רַשָּׁאִין לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה בַּשּׁוּק. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זֶה פּוֹרֵשׁ לַשַּׁעַר וְזֶה פּוֹרֵשׁ לַחֲנוּת וְגוֹבִין:

ט מָצָא הַגַּבַּאי מָעוֹת בַּשּׁוּק לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ אֶלָּא לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ יִטְלֵם:

י הָיָה הַגַּבַּאי נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה וּפְרָעוֹ בַּשּׁוּק לֹא יִתְּנֵם לְתוֹךְ כִּיסוֹ אֶלָּא לְתוֹךְ אַרְנְקִי שֶׁל צְדָקָה. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ יִטְלֵם. וְלֹא יִמְנֶה מָעוֹת הַקֻּפָּה שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֶלָּא אֶחָד אֶחָד מִפְּנֵי הַחֲשָׁד שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב כב) "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל":

יא גַּבָּאֵי צְדָקָה שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק מְצָרְפִין הַמָּעוֹת דִּינָרִין לַאֲחֵרִים אֲבָל לֹא לְעַצְמָן. גַּבָּאֵי תַּמְחוּי שֶׁאֵין לָהֶם עֲנִיִּים לְחַלֵּק מוֹכְרִים לַאֲחֵרִים וְאֵין מוֹכְרִים לְעַצְמָם. וְאֵין מְחַשְּׁבִים בִּצְדָקָה עִם גַּבָּאֵי צְדָקָה. וְלֹא בַּהֶקְדֵּשׁ עִם הַגִּזְבָּרִין. שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כב ז) "אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶּאֱמוּנָה הֵם עוֹשִׂים":

יב מִי שֶׁיָּשַׁב בַּמְּדִינָה שְׁלֹשִׁים יוֹם כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לַקֻּפָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה. יָשַׁב שָׁם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן הַתַּמְחוּי. יָשַׁב שָׁם שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה בִּכְסוּת שֶׁמְּכַסִּים בָּהּ עֲנִיֵּי הָעִיר. יָשַׁב שָׁם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים כּוֹפִין אוֹתוֹ לִתֵּן צְדָקָה לִקְבוּרָה שֶׁקּוֹבְרִין בָּהּ אֶת הָעֲנִיִּים וְעוֹשִׂין לָהֶם כָּל צָרְכֵי קְבוּרָה:

יג מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת אָסוּר לוֹ לִטּל מִן הַתַּמְחוּי. הָיוּ לוֹ מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת לֹא יִטּל מִן הַקֻּפָּה. הָיוּ לוֹ מָאתַיִם זוּז אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם [אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים זוּז וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם] הֲרֵי זֶה לֹא יִטּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשֵׂר עָנִי. הָיוּ לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר אֲפִלּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאֶחָד הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח. הָיוּ בְּיָדוֹ מָעוֹת וַהֲרֵי הֵן עָלָיו חוֹב אוֹ שֶׁהָיוּ מְמֻשְׁכָּנִים לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח:

יד עָנִי שֶׁצָּרִיךְ וְיֵשׁ לוֹ חָצֵר וּכְלֵי בַּיִת אֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ אֶלָּא מֻתָּר לִקַּח. וּמִצְוָה לִתֵּן לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּכְלֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשׁ וּמַצָּעוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם הָיוּ כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב כְּגוֹן מִגְרֶדֶת אוֹ עֵלִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מוֹכְרָן וְלוֹקֵחַ פָּחוֹת מֵהֶן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לִגְבּוֹת מִן הָעָם. אֲבָל אַחַר שֶׁגָּבָה הַצְּדָקָה מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִמְכֹּר כֵּלָיו וְלִקַּח אֲחֵרִים פְּחוּתִין מֵהֶם וְאַחַר כָּךְ יִטּל:

טו בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ לָעִיר וְתַמּוּ לוֹ הַמָּעוֹת בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ עַתָּה מַה יֹּאכַל הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקַּח לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעֲשַׂר עָנִי וְלֵהָנוֹת מִן הַצְּדָקָה. וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי עָנִי הָיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לֶעָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם:

טז מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְאִם מוֹכְרָן בִּימֵי הַגְּשָׁמִים מוֹכְרָן בְּזוֹל וְאִם הִנִּיחָן עַד יְמוֹת הַחַמָּה מוֹכְרָן בְּשׁוְֹיֵהֶן. אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר אֶלָּא מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַעֲשַׂר עָנִי עַד חֲצִי דְּמֵיהֶן וְלֹא יִדְחֹק עַצְמוֹ וְיִמְכֹּר שֶׁלֹּא בִּזְמַן מְכִירָה:

יז הָיוּ שְׁאָר הָאָדָם לוֹקְחִין בְּיֹקֶר וְהוּא אֵינוֹ מוֹצֵא שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶלָּא בְּזוֹל מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּחוּק וְטָרוּד אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר. אֶלָּא אוֹכֵל מַעֲשַׂר עָנִי וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּשָׁוֶה וְיֵדְעוּ הַכּל שֶׁאֵינוֹ דָּחוּק לִמְכֹּר:

יח עָנִי שֶׁגָּבוּ לוֹ כְּדֵי לְהַשְׁלִים מַחֲסוֹרוֹ וְהוֹתִירוּ עַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ הֲרֵי הַמּוֹתָר שֶׁלּוֹ. וּמוֹתַר עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים. וּמוֹתַר שְׁבוּיִים לַשְּׁבוּיִים. מוֹתַר שָׁבוּי לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר מֵתִים לַמֵּתִים. מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו:

יט עָנִי שֶׁנָּתַן פְּרוּטָה לַתַּמְחוּי אוֹ פְּרוּטָה לַקֻּפָּה מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא נָתַן אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן. נָתְנוּ לוֹ בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְהֶחֱזִיר לָהֶן אֶת הַשְּׁחָקִין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא נָתַן אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן:

פרק קודם פרק הבא