א שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בְּמִקְוָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. הָרִאשׁוֹן מֵי גְּבָאִים. וּמֵי בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִמַּיִם הַמְכֻנָּסִין בַּקַּרְקַע אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שְׁאוּבִין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה הוֹאִיל וְאֵינָן מִתְטַמְּאִין אֶלָּא לְרָצוֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקַת טְהוֹרִין וּכְשֵׁרִין לַעֲשׂוֹת מֵהֶן עִסָּה הַטְּבוּלָה לְחַלָּה וְלִטּל מֵהֶן לַיָּדַיִם וְהוּא שֶׁיִּטּל מֵהֶן בִּכְלִי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: