משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פרק ט״ז

פרק טז

א הַנּוֹדֵר גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן לֹא יָצָא. קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל יָצָא. כֵּיצַד. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים כֶּבֶשׂ וְהֵבִיא אַיִל. אוֹ שֶׁנָּדַר עֵגֶל וְהֵבִיא שׁוֹר. גְּדִי וְהֵבִיא שָׂעִיר יָצָא:

ב נָדַר עוֹלָה מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָאֵילִים וְהֵבִיא פִּלְגָּס הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ אוֹ לֹא יָצָא. וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלַת עוֹף מִן הַתּוֹרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה וְהֵבִיא תְּחִלַּת הַצִּהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה הֲרֵי זֶה סָפֵק. נָדַר שָׁחֹר וְהֵבִיא לָבָן לָבָן וְהֵבִיא שָׁחֹר זָכָר וְהֵבִיא נְקֵבָה נְקֵבָה וְהֵבִיא זָכָר לֹא יָצָא:

ג הַנּוֹדֵר סְתָם מֵבִיא מִן הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּמִּין שֶׁנָּדַר. וְאִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם רְגִילִין לִקְרוֹת בִּסְתָם לְאֶחָד מִן הַמִּינִין מֵבִיא כְּאַנְשֵׁי הַמָּקוֹם. כֵּיצַד. נָדַר עוֹלָה מִן הַבָּקָר יָבִיא שׁוֹר. אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִקְרוֹת עוֹלָה סְתָם אֲפִלּוּ לְעוֹלַת הָעוֹף מֵבִיא פְּרֵדָה אַחַת תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. וְאִם דַּרְכָּן שֶׁאֵין קוֹרִין עוֹלָה סְתָם אֶלָּא לְעוֹלַת בָּקָר יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

ד מִי שֶׁנָּדַר שׁוֹר אוֹ אַיִל אוֹ כֶּבֶשׂ אוֹ עֵגֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם לֹא יָבִיא כָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּין מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו מוּעָטִין. וְאֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא הַיָּפֶה הַשָּׁמֵן בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין שָׁם לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ אֶלָּא יָבִיא הַבֵּינוֹנִי. וְאִם הֵבִיא הַכָּחוּשׁ יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ:

ה הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי שׁוֹר שְׁוֵה מָנֶה יָבִיא שׁוֹר שֶׁשָּׁוֶה מָנֶה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם חוּץ מִנְּסָכָיו. הֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא:

ו הָאוֹמֵר שׁוֹר זֶה עוֹלָה וְנָפַל בּוֹ מוּם אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם וַאֲפִלּוּ הֵבִיא בְּדָמָיו אַיִל אֶחָד יָצָא. אָמַר שְׁנֵי שְׁוָרִים אֵלּוּ עוֹלָה וְנָפַל בָּהֶם מוּם אִם רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶם אֶחָד. אַיִל זֶה עוֹלָה וְנָפַל בּוֹ מוּם אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. וְכֵן אִם נָדַר כֶּבֶשׂ וְנִפְסַל אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל:

ז אָמַר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ שׁוֹר וְנִגְנַב פּוֹטֵר עַצְמוֹ בְּשֶׂה. אָמַר שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה הֻקְבַּע וְאִם נִפְסַל לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אֶלָּא שׁוֹר:

ח הָאוֹמֵר אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ וְאֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. הָיוּ שְׁלֹשָׁה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ וְחוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַמְתִּין לַבֵּינוֹנִי עַד שֶׁיִּפּל בּוֹ מוּם וְתָחוּל הַקְּדֻשָּׁה עַל הַגָּדוֹל לְבַדּוֹ. וְאִם אָמַר שׁוֹר שֶׁבִּשְׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לַבֵּינוֹנִי:

ט פֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶן וְשָׁכַח אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו אֶחָד מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ הֲרֵי זֶה מַקְדִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן הַנּוֹדֵר עוֹלָה מִן הַבָּקָר וְקָבַע נִדְרוֹ וְשָׁכַח מַה קָּבַע אִם שׁוֹר אִם עֵגֶל הֲרֵי זֶה יָבִיא שׁוֹר. וְכֵן אִם קָבַע בַּכְּבָשִׂים וְשָׁכַח מַה קָּבַע יָבִיא אַיִל. קָבַע בָּעִזִּים וְשָׁכַח יָבִיא שָׂעִיר. שָׁכַח בְּאֵיזֶה מִין מִן הַבְּהֵמָה קָבַע עוֹלָתוֹ יָבִיא שׁוֹר וְאַיִל וְשָׂעִיר. וְאִם נִסְתַּפֵּק לוֹ שֶׁמָּא קָבַע עוֹלָתוֹ בָּעוֹף יוֹסִיף תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:

י נָדַר תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים וְקָבַע נִדְרוֹ בַּבָּקָר וְשָׁכַח בְּמִי קְבָעוֹ יָבִיא פַּר וּפָרָה. וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ בַּכְּבָשִׂים יָבִיא אַיִל וְרָחֵל. נִסְתַּפֵּק לוֹ בָּעִזִּים יָבִיא שָׂעִיר וּשְׂעִירָה. שָׁכַח בְּאֵי זֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ מֵבִיא פַּר וּפָרָה אַיִל וְרָחֵל שָׂעִיר וּשְׂעִירָה. הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלַת עוֹף מֵבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. פֵּרֵשׁ וְשָׁכַח בְּאֵי זֶה מִין קָבַע נִדְרוֹ מֵבִיא תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:

יא הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ יָבִיא קֹמֶץ לְבוֹנָה שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹת שֶׁהוּא אֶלָּא לְבוֹנָה. פֵּרֵשׁ נִדְרוֹ וְשָׁכַח מַה פֵּרֵשׁ יָבִיא מִכָּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב כֻּלּוֹ לַמִּזְבֵּחַ. לְפִיכָךְ מֵבִיא עוֹלַת בְּהֵמָה וְעוֹלַת הָעוֹף וּמִנְחַת נְסָכִים וּלְבוֹנָה וְיַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

יב אָמַר הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ יָבִיא כֶּבֶשׂ. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא כֶּבֶשׂ. פֵּרֵשׁ וְשָׁכַח מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ יָבִיא בְּסֶלַע מִכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ:

יג הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי לְבוֹנָה לֹא יִפְחֹת מִקֹּמֶץ. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לֹא יִפְחֹת מִשְּׁנֵי גְּזָרִים עָבִין כִּמְחוּקוֹת וְאָרְכָּן אַמָּה. הֲרֵי עָלַי עֵץ מֵבִיא גֶּזֶר אֶחָד אָרְכּוֹ אַמָּה. וְאִם רָצָה לְהָבִיא דְּמֵי הָעֵצִים יָבִיא:

יד מִי שֶׁנָּדַר אוֹ הִתְנַדֵּב שֶׁמֶן כֵּיצַד עוֹשִׂין בּוֹ. קוֹמֵץ מִמֶּנּוּ קֹמֶץ וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וְזוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים כִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. וְכֵיצַד עוֹשִׂין בְּיַיִן הַבָּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. נוֹתֵן עָלָיו מֶלַח וּמְנַסְּכוֹ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַשִּׁיתִין כְּכָל הַנְּסָכִים. וְהַלְּבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ נוֹתֵן עָלֶיהָ מֶלַח וְכֻלָּהּ לָאִשִּׁים:

טו מִי שֶׁנָּדַר נֵדֶר לֹא יְבִיאֶנּוּ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהֲרֵי נִתְחַיֵּב בְּקָרְבָּן זֶה וְכָל הַמְחֻיָּב בְּקָרְבָּן לֹא יָבִיא קָרְבָּנוֹ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין:

טז אָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה מִן הַחֻלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר לֹא יָבִיא לַחְמָהּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. שֶׁהֲרֵי נָדַר בְּקָרְבַּן תּוֹדָה וְהַתּוֹדָה אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא עִם הַלֶּחֶם מִן הַחֻלִּין:

יז פֵּרֵשׁ וְאָמַר הֲרֵי עָלַי לְהָבִיא תּוֹדָה מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְלַחְמָהּ מִן הַחֻלִּין יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא כְּמוֹ שֶׁנָּדַר. וְאִם הֵבִיא הַכּל מִן הַחֻלִּין יָצָא. וְכֵן אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר יָבִיא. וְלֹא יָבִיא לַחְמָהּ מֵחִטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁהִיא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁיָּבִיא לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר לֹא יָבִיא נְסָכֶיהָ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין הַנְּסָכִים בָּאִין לְעוֹלָם אֶלָּא מִן הַחֻלִּין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (במדבר טו ד) "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ" עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶן צַד לְגָבוֹהַּ כְּלָל:

פרק קודם פרק הבא