א הַמְבַקֵשׁ לִקְנוֹת מֵחֲבֵרוֹ מִקָּח. מוֹכֵר אוֹמֵר בְּמָאתַיִם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ וְהַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר אֵינִי קוֹנֶה אֶלָּא בְּמָנֶה. וְהָלַךְ זֶה לְבֵיתוֹ וְזֶה לְבֵיתוֹ וְאַחַר כָּךְ נִתְקַבְּצוּ וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם. אִם הַמּוֹכֵר הוּא שֶׁתָּבַע הַלּוֹקֵחַ וְנָתַן לוֹ הַחֵפֶץ אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא מָנֶה. וְאִם הַלּוֹקֵחַ הוּא שֶׁבָּא וּמָשַׁךְ זֶה הַחֵפֶץ סְתָם חַיָּב לִתֵּן מָאתַיִם: