א כֶּלִיוֹ שֶׁל אָדָם כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהַנִּיחוֹ קָנָה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ הַמִּטַּלְטְלִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי אֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁהִגְבִּיהָן אוֹ כְּמוֹ שֶׁהֻנְּחוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. לְפִיכָךְ אֵין כֶּלְיוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנֶה לוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. אֶלָּא אִם אָמַר לוֹ הַמַּקְנֶה לֵךְ וּקְנֵה בִּכְלִי זֶה. וְכֵן אִם קָנָה הַכְּלִי תְּחִלָּה וְהִגְבִּיהוֹ וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ שָׁם בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וְחָזַר וְקָנָה מִמֶּנּוּ הַפֵּרוֹת. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ כְּלִי זֶה קָנָה אוֹתָם. מִפְּנֵי שֶׁהֲנָאַת הַמּוֹכֵר בִּמְכִירַת הַכְּלִי אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ: