א כָּל הַיָּמִים שֶׁהַזָּב רוֹאֶה בָּהֶן זִיבוֹת הֲרֵי הוּא טָמֵא. וּכְשֶׁיִּפְסֹק הַזִּיבוֹת מוֹנֶה שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים כְּזָבָה וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וּבַשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבָּנוֹ אִם הָיָה בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת. וְאִם רָאָה רְאִיָּה שֶׁל זוֹב אֲפִלּוּ בְּסוֹף יוֹם שְׁבִיעִי אַחַר שֶׁטָּבַל סָתַר הַכּל וּמַתְחִיל לִמְנוֹת שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים מֵאַחַר יוֹם רְאִיָּה הָאַחֲרוֹנָה: