א מַסְמְרוֹת שֶׁמַּחֲזִיקִין בָּהֶן הַתִּקְרָה הָעֲשׂוּיִין לִתְקֹעַ אוֹתוֹ בְּעֵצִים אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה. וְכֵן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁתּוֹקְעִין אוֹתָן בַּכְּתָלִים לִתְלוֹת בָּהֶן. וְאִם הִתְקִינוֹ לִהְיוֹת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. כֵּיצַד. מַסְמֵר שֶׁהִתְקִינוֹ לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בָּהּ אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הַפְּתִילָה אוֹ שֶׁנְּתָנוֹ בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד אוֹ שֶׁל חֲמוֹר הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. הִתְקִינוֹ לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הֶחָבִית טָהוֹר עַד שֶׁיִּצְרְפֶנּוּ: